שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

בשנת 1986, במהלך ההיריון, עברה ציפורה את הבדיקות השגרתיות, כפי שהיה נהוג באותו הזמן. אך בעוד ממצאי הבדיקות היו תקינים לחלוטין, בנה, ערן, נולד כשהוא סובל ממספר בעיות רפואיות וללא כף ידו הימנית. עקב כך, הגישה ציפורה תביעת נזיקין כנגד קופת החולים, בטענה, כי לולא רשלנותו של הרופא, היא הייתה נחשפת למידע על המומים הקיימים בעובר, ובעקבות כך הייתה מבצעת הפלה.

כאשר הורים מגישים תובענה על כך שבגין רשלנות רפואית בהריון הם לא ביצעו הפלה ונולד ילד בעל מומים, זוהי תביעה בגין "הולדה בעוולה". תביעות אלו הוכרו במשפט הישראלי, אך קיימת מחלוקת על היקף התביעות. יש המצדדים בצמצום העילה, והכרה בה רק במצבים קשים ביותר בהם ניתן לומר שהיה עדיף לו לאדם אם לא היה נולד כלל. לעומתם, יש המצדדים בגישה מרחיבה, לפיה כל אימת שמתרחשת לידה כתוצאה מרשלנות רפואית, תיתכן תביעת פיצויים בגין מומי הילד. ומכיוון שטרם ניתנה הכרעה בבית משפט העליון, הערכאות הנמוכות רשאיות לפסוק לפי כל אחת משתי הגישות.

בשאלות של רשלנות רפואית בהריון בודק בית המשפט קודם כל האם הופרה חובת הזהירות על ידי קופת החולים, ולשם כך הוא בוחן מהו סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר שהיה נהוג בזמן הטיפול. במקרה שלפנינו, סבר בית המשפט כי הבדיקות שנעשו, נכון לזמן ההיריון, היו סבירות, ועל כן בכל הנוגע לאי גילוי המומים במהלך ההיריון, התנהלותה של קופת החולים לא עולה כדי רשלנות.

אך בנקודה אחרת, מצא בית המשפט את התנהלות קופת החולים כרשלנית. בישראל נשתרשה החובה לקבל את "הסכמתו מדעת" של המטופל לפני כל פרוצדורה רפואית, כאשר על מנת שהסכמת המטופל תחשב למונח הסכמה מדעת, יש לספק למטופל מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו, ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות. לשם כך, הרופא לא יכול להסתפק במסירת מידע על הפרקטיקה הרפואית המקובלת, אלא מוטלת עליו חובת גילוי גבוהה יותר, בהתאם לצרכי המטופל ולנסיבות המקרה.

אין חולק על כך שבזמן הריונה של ציפורה, הייתה אפשרות לבצע בדיקות רפואיות טובות יותר שכן בדיקות אלו היו נהוגות ברפואה הפרטית. על כן, קבע בית המשפט, כי בנסיבות המקרה, היה זה בגדר ציפייה סבירה של ציפורה שיימסר לה מידע אודות האפשרויות הנוספות שהיו פתוחות בפניה, ואי מסירת המידע עולה כדי התרשלות מצד קופת החולים.

על אף שלבסוף נדחתה תביעתה של ציפורה עקב קשיים בהוכחת הקשר הסיבתי וקבלת הגישה המצמצמת בסוגיית ה"הולדה בעוולה", עליכם לדעת, כי במקרים של רשלנות רפואית בהריון קופות החולים והרופאים לא יכולים להתגונן תחת הטענה כי "זו הפרקטיקה שהייתה נהוגה בזמן הטיפול". מוטלת עליהם החובה לחשוף בפניכם כל מידע שיכול היה, בנסיבות העניין, להיות רלוונטי ומשמעותי עבורכם, לרבות אפשרויות טיפול נוספות שניתן היה לעשות במסגרות אחרות, כגון רפואה פרטית או שירותי רפואה בחו"ל.

לאור האמור, אנו סבורים, כי בכל מקרה שאתם חשים כי נפגעתם מרשלנות רפואית בהריון, עליכם להיוועץ עם עורך דין הבקיא בדיני הנזיקין, אף אם הרופא או קופת החולים דוחים את טענותיכם כלפיהם.

ע"א 4960/04

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
סגירת תפריט