טיפול רפואי נועד למטרה אחת ויחידה, לשפר את מצבו הבריאותי באופן שניתן יהיה להחלים ממחלה או הפציעה, יחד עם זאת נותני השירות הרפואי לא תמיד עומדים במשימה לעתים מתוך חוסר ניסיון או כל סיבה אחרת מה שמוביל לתביעות משפטיות רבות בגין רשלנות רפואית אשר מצד אחד המטופל או משפחתו הטוענים כי מגיע להם פיצוי בגין אותה ומצד שני הצוות הרפואי אשר טוען כי ביצע את עבודתו המקצועית בצורה הטובה ביותר.

פעמים רבות טוען הצוות הרפואי כי הסיבה לרשלנות הרפואית הנטענת כלפיו הינה בשל אשם תורם מצד המטופל שהיה יכול באמצעות התנהלות נכונה יותר למנוע את התדרדרות המצב הרפואי. כך אירע במקרה של יורם (שם בדוי) אשר הגיע לטיפול במרפאה של קופת החולים וקיבל הפניה לביצוע בדיקת אק"ג כדי לאמוד את המצב הרפואי של יורם, קודם המפגש הזה היה ביקור קודם אצל רופא אחר אשר הורה לו על ביצוע בדיקת אק"ג. וזו נמצאה תקינה.

בביקור השני אצל רופאה אחרת  התלונן יורם על בעיות בנשימה סדירה, כאבים בכתף ובחזה ושוב קיבל הפניה לבצע בדיקת אק"ג ובדיקות רפואיות נוספות. כעבור יומיים חזר יורם לעבודה ובערב עת הגיע לביתו, איבד את ההכרה וניידת של נט"ן הייתה צריכה לתת לו טיפול חירום להחזרת דופק הלב ופינתה אותו לבית החולים בעודו חסר הכרה אך מונשם. יורם לא התאושש ונכנס לתרדמת.

הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי ושם קבע בית המשפט כי בביקור השני של יורם במרפאה הייתה רשלנות רפואית מצד הרופאה משום שהיה עליה לבצע את בדיקת האק"ג. המרפאה עצמה או לשלוח אותו למיון אך לא לשחררו לביתו שכן מדובר מאדם בן 65 , בעל משקל עודף ועם רקע משפחתי לבעיות לב ויתכן כי באמצעות הבדיקה ניתן היה לגלות את מצבו הרפואי באותו זמן ולתת לו טיפול מתאים.

אך יחד עם זאת בתביעה זו קבע בית המשפט כי היה ליורם אשם תורם שלא דיווח לרופאה על הביקור הקודם אצל הרופא ולא מסר לה את תוצאות הבדיקות שערך ולו היה עושה זאת , מרבית הסיכויים כי הרופאה הייתה מבצעת את בדיקת האק"ג בו במקום ולא שולחת אותו ללא בדיקה ולכן פסק בית המשפט כי יש ליורם אשם תורם של 50% על הנזק שנגרם לו ובשל העובדה כי יורם נכה 100% הפיצויים שנפסקו הם בגובה 571 אלף.

משפחתו של יורם החליטה לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון בטענה כי האשם התורם שנקבע ליורם בתביעה זו אינו מוצדק.

בית המשפט העליון דן בטענות הצדדים וקבע כי אכן צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי הייתה רשלנות רפואית בהתנהלות הרופאה בכך שלא ביצעה את בבדיקת האק"ג מיד ויש קשר סיבתי בין אי ביצוע הבדיקה למצב אליו הגיע יורם אך לא צדק בית המשפט המחוזי בכך שהטיל על יורם אשם תורם בשיעור גבוה כל כך שכן האחריות של הרופאה היא רבה יותר באופן משמעותי מאשר של החולה ולכן קבע בית המשפט העליון כי אחוז של האשם התורם של יורם יהיה 25% ואילו של הרופאה יהיה 75% והפיצויים יעודכנו בהתאם.

הרופאה הייתה צריכה לפעול בצורה הרבה יותר זהירה וזוהי החובה המקצועית שלה ושל כל רופא סביר ואי אפשר לאמוד את האחריות של המטופל באותו אופן בדיוק.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

סגירת תפריט