Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn

המקרה

בחודש יוני 1999 עברה התובעת מ' בת ה-48 ניתוח בליבה במרכז הרפואי הדסה בירושלים בו הוחלפו מסתומים בלבה, והושתל לה קוצב לב. הניתוח התבצע על ידי ד"ר א' במסגרת שר"פ (שרות רפואה פרטי). לאחר הניתוח היא טופלה בנוגדני קרישה כדי לשמור על דילול דמה. כשבוע לאחר הניתוח אובחן כי בבית החזה נמצא נוזל פלאוראליפי.

הרופא ד"ר א' הכניס לחזה נקז פלאוראלי כדי לנקז את הנוזל ולאפשר לריאה להתפשט. בעקבות הכנסת הנקז התובעת נכנסה למצב הלם, עברה החייאה, ואף נזקקה להנשמה מלאכותית. מחזה הוצאו שני ליטרים דם, וכעבור עשרה ימים מהניתוח הראשון עברה ניתוח שני להוצאת קרישי דם מחזה. לאחר הניתוח חל שיפור במצבה, ולאחר ימים מספר שוחררה לביתה.

התביעה

ניתוחהתובעת תבעה את ביה"ח הדסה בגין רשלנות רפואית. מומחה מטעמה קבע כי הכנסת נקז צריכה להתבצע רק לאחר הפסקת טיפול בנוגדני קרישה, אך במקרה דנן הנתבעת החדירה את הנקז לבית החזה בשלב שתפקודי הקרישה לא היו תקינים עקב הטיפול שעברה לאחר הניתוח בנוגדני קרישה. הרופא התורן היה מודע שבדיקות הדם של התובעת הצביעו על דם מדולל ועל תפקודי קרישה לא תקינים ואף על נטייה לדמם, ולמרות זאת הוא הכניס את הנקז לחזה התובעת וגרם לדמם שהינו בלתי ניתן לשליטה, להלם ולנזקיה בעקבותיו.

הוא אף עשה זאת מבלי להתייעץ עם המנתח שהיה רופאה הפרטי של התובעת ואף מבלי להתייחס לאי תקינותם של תפקודי הקרישה. לדעת מומחה התובעת, פעולת הנקז לא נבעה מצורך פתאומי ודחוף, ולמעשה הסימנים הקליניים לנוזל בחזה החלו כבר שלושה ימים לפני הכנסת הנקז, ובמשך שלושת ימים אלו ניתן היה לתקן את תפקודי הקרישה, מה שהיה מונע את הדמם, אך בפועל בשלושת ימים אלה הרופאים לא דנו באפשרות לטיפול בתפקודים של קרישת דמה ולא נקטו בשום פעולה לשיפורם. אי לכך סבור מומחה התובעת, כי החדרת נקז עוד לפני שנעשה טיפול לשיפור התפקודים מהווה רשלנות.

כמו כן טענה התובעת כי לא נתנה את הסכמתה מדעת לטיפול שבוצע בה משלא הוחתמה על טפסי הסכמה לטיפול הנקז.

מנגד הנתבעת הכחישה כי התרשלה וציינה כי הניתוח הצליח. לטענתה לתובעת היסטוריה רפואית של ניתוחי לב רבים, ומצבה הדרדר עוד לפני הניתוח הנוכחי. לטענתה, התובעת חשה בטוב יומיים לפני האירוע, ואף הסתובבה במחלקה באופן חופשי. לטענתה, רמת דילול הדם היתה תקינה לאור הניתוח שעברה, והצילומים שהצביעו על קיומו של נוזל בחזה לא לוו בתסמינים שהורו על מסוכנות עד סמוך לשלב בו נדרשה החדרתו. כן טענה כי עת הועלה חשש לצורך בניקוז הנוזל הרופאים הפסיקו את השימוש בתרופה מדללת הדם. בהתבסס על מומחה מטעמה, טענה כי החדרת הנקז עקב הימצאות נוזל היה הכרחי כדי להציל את חייה, כיון שסבלה ממצוקה נשימתית פתאומית, ואכן כך חייה ניצלו תודות לטיפול זה. היא דחתה את טענת התובעת כי ניתן היה לשפר את תפקודי הקרישה קודם לכן וטענה כי לאחר ניתוח יש לשמור על דם דליל, וטיפול לתיקון תפקידי הקרישה לאחר ניתוח הינו מסוכן. כן טענה כי גם אם תפקודי קרישת הדם אצל מטופל אינם תקינים ויש צורך בהחדרת נקז ניתן לתקן את תפקודי הקרישה תוך 12 שעות, ואם יש צורך להחדיר נקז בדחיפות, מבצעים את החדרת הנקז אף אם תפקודי הקרישה לא תקינים. הנתבעת אף דחתה את טענת התובעת כי היה צורך בדיון בנושא תיקון תפקודי הקרישה. כן טענה הנתבעת כי התובעת חתמה על טפסי הסכמה לטיפול, ובכך נתנה את הסכמתה מדעת.

מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי ביה"ח התרשל על פי הכללים הקבועים בעוולת רשלנות רפואית. הרופאים התרשלו בכך שלא דנו בשאלה האם יש צורך לנקוט פעולות לתיקון הקרישה, כאשר מצבה של התובעת מספר ימים קודם להחדרת הנקז הצביע על האפשרות כי קיים נוזל בחזה, וכי יתכן שיהיה צורך לנקזו. היות שברשומות הרפואיות לא היה כל תיעוד כי היה דיון בנושא שקילת האפשרות לטיפול בנוגדני הקרישה בין הזמן שבו החלו להתגלות התסמינים שהורו על נוזל בחזה, כמו כאבים בחזה וחולשה, עד להחדרת הנקז, בית המשפט העביר את הנטל לנתבעת להוכיח כי התקיים דיון כזה. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח זאת, ולפיכך קבע כי הנתבעת התרשלה.

בית המשפט אף קבע כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי אין קשר סיבתי בין הימנעותה מעריכת דיון כזה והימנעותה מלנקוט פעולות שונות טרם החדרת הנקז לנוכח הטיפול בנוגדי קרישה אחרי הניתוח ובין האירועים שהביאו להתפתחותו של הדמם וההלם שבעקבותיו, ולפיכך קבע בית המשפט כי יש קשר סיבתי בין הימנעותה מהדיונים ומהפעולות לשיפור תפקודי הקרישה לנזקים שנגרמו לתובעת.

עם זאת בית המשפט דחה את טענת התובעת כי לא נתנה את הסכמתה מדעת לטיפול, כיוון שעקב כך שעברה בעבר ארבעה ניתוחים היא היתה מודעת עקרונית לצורך לחתום על טפסי הסכמה לפני כל טיפול לאחר שהרופאים הסבירו לה  אודות הטיפול, סיכויו והסיכונים שכרוכים בו.

בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בסך של 70,000 ₪ עבור נזקיה.

למידע נוסף על רשלנות רפואית בניתוחים >>

תא (י-ם) 4314/06 מ.מ נ' הסתדרות מדיצינית הדסה

ניתן ביום 27.04.2009

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn
סגירת תפריט