לעיתים קרובות מופיעות באמצעי התקשורת כתבות העוסקות בהתרשלות רפואית מצד מוסדות ובעלי מקצוע, כדוגמת רופאים, אחיות, קופות ובתי חולים. קוראי הכתבות נוטים לעבור עליהן ברפרוף, לחוש צער או תרעומת לרגע, ולהמשיך אל הכתה הבאה. ואולם, מאחורי הכתבות מצויים אנשים שעברו חוויות קשות ביותר, ונאלצו להתמודד עם השלכות הנוגעות לאיכות חייהם, לתפקודם היומיומי, למצבם הנפשי ואף הכלכלי. אנשים אלו פונים אל עורכי דין בעלי התמחות בתחום רשלנות רפואית, המסייעים להם לזכות בפיצויים שיאפשרו חזרה למסלול חיים תקין.

מה צריך להוכיח על מנת לזכות בפיצויים

באופן כללי, על עורך הדין שמייצג את הנתבע מוטל להוכיח בבית המשפט 3 טיעונים מרכזיים. הראשון הוא שהגורם המטפל פעל באופן שאינו תואם לרמת הזהירות המצופה ממנו, השני הוא שלמטופל אכן נגרם נזק רפואי, והשלישי הוא שקיים קשר סיבתי בין הפעולות שננקטו או לא ננקטו, ובין הנזק שנגרם. על מנת להוכיח את כל אלו מסתייע עורך הדין בחוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה, המביע את דעתו המקצועית באשר לנסיבות המקרה.

כמו כן, לעורך הדין ניתן לחקור את המומחה שהביא הצד השני, ולנסות לקעקע את טיעוני הנתבע. חשוב לדעת כי המוסדות הרפואיים אינם ממהרים להודות בטעויות או להסכים לפיצויים, ועושים ככל יכולתם על מנת להפחית מסיכויי ומהיקף התביעה. מסיבה זו, יש לפנות אל עורך דין שבאמתחתו ניסיון רב בתחום רשלנות רפואית בכלל, ובתביעתכם הספציפית בפרט, ושהינו אמון על ההתנהלות וההתדיינות מול הגופים השונים.

קשר סיבתי עובדתי

כאמור, הוכחת קשר סיבתי מהווה תנאי יסודי לזכייה בתביעת רשלנות רפואית, ומשמעו שקיים יחס ישיר בין התנהלות המטפל ובין הנזקים שנגרמו למטופל. על פי פקודת הנזיקין סעיף 64 יש לבחון את הקשר הסיבתי על פי שני מבחנים – עובדתי ומשפטי.

קשר סיבתי עובדתי ידוע גם בכינוי "מבחן אלמלא", השואל אם היו נגרמים אותם נזקים ובאותה המידה, אלמלא התבצע אותו הטיפול ובאותן הנסיבות. הדבר נכון גם לגבי מצבים בהם לא ננקטו הליכים רפואיים כלשהם, שאלמלא כן ניתן היה להימנע או להפחית את הנזקים. כך לדוגמא, אישה מגיעה למחלקת יולדות והצוות הרפואי מחליט על לידת ואקום שגרמה נזקים לעובר. בית המשפט יבדוק מה היה קורה אלמלא התקבלה אותה החלטה.

קשר סיבתי משפטי

גם אם התקיים קשר סיבתי עובדתי בין התנהלות הגורם הרפואי ובין הנזקים, אין די בכך, מאחר שיש מצבים שפשוט אינם ניתנים לצפייה מצד המטפל. לכן, על עורך הדין של התביעה להוכיח התקיימות קשר משפטי המורכב מ- 3 מבחנים שונים – ציפיות, סיכון והשכל הישר. מבחנים אלו עוסקים במספר שאלות מרכזיות, כגון האם אפשר היה להניח מבעוד מועד כי הפרת חובת הזהירות באותו מקרה תוביל לנזקים שנגרמו.

כמו כן, נבדק אם הייתה השפעה של גורם נוסף על הקשר העובדתי שבין ההתרשלות ובין הנזקים. לצד אלו נבחנים עוד מספר נושאים, כאשר המשותף לכולם הוא דווקא מורכבות ההוכחה מאחר שניתן לפרש לכאן ולכאן את השתלשלות האירועים, את הפעולות ואת הציפיות הסבירות. יחד עם זאת, אכן קיימים קווים מנחים וידועים, ועורך דין מיומן משכנע פעמים רבות את בית המשפט בצדקת לקוחותיו.

קשר סיבתי ופסיקת בית המשפט

תביעת רשלנות רפואית מכוונת בפועל לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו, ולשם כך יש להוכיח קשר סיבתי. חשוב להבין כי תביעות אלו מערבות היבטים משפטיים ורפואיים רבים, ולעיתים קשה להוכיח שדווקא התנהלות מסוימת היא שהובילה במישרין לנזקים. למעשה, על עורך הדין לשכנע את בית המשפט ברמה שמעל 50% כי אכן התקיים קשר סיבתי על מנת לזכות בתביעה. יחד עם זאת, רבים הם המקרים בהם בית המשפט משוכנע בהתקיימות הקשר ברמה נמוכה מ- 50%, ובכל זאת פוסק פיצויים לתובע מאחר שמצא כי אכן התקיימה רשלנות.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

סגירת תפריט