Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn

מרבית תביעות רשלנות רפואית פה ולסת המוגשות לבית המשפט עוסקות בטיפולי שיניים רשלניים שניתנו לניזוקים. יחד עם זאת, טיפול שיניים הם רק תחום רפואי אחד בענף הפה והלסת. כך, תביעות רשלנות רפואית בענף זה יכולות להיות מוגשות בעקבות טיפול רשלני בזיהומים בחלל הפה או בגידולים סרטניים באיזור. לא זו אף זו, בענף זה קושרים גם טיפולים אלקטיביים, אשר אינם נדרשים להצלת חייו של המטופל. לדוגמא, ניתוחים פלסטיים של לסת או סנטר בולטים עלולים אף הם להביא להגשת תביעה כנגד הרופא המטפל במידה והתנהל באופן רשלני ותוך כדי כך גרם לנזקיו של המנותח.

כללים בתביעות רשלנות רפואית פה ולסת

הכלל הראשון שצריך להנחות כל מטופל שניזוק הינו שעליו לתמוך את טענותיו בחוות דעת של רופא המתמחה בענף. בהקשר זה יש לציין אף את החשיבות שיש ברכישת שירותיו של עורך דין רשלנות רפואית הבקיא התחום. מלבד העובדה שאותו עורך דין ינסח את כתב תביעתו של הניזוק ויתאים אותו לעוולת הרשלנות, באופן שבו הפיצוי שיינתן עם קבלת התביעה יהיה הפיצוי המירבי שניתן לפסוק בנסיבות העניין, הרי שעורך הדין אף יעזור לניזוק באיתור המומחה ובגיבוש חוות הדעת הרפואית. אכן, רכישת שירותיו של המומחה הרפואי ועורך הדין כרוכה בהוצאת כספים מצידו של הניזוק, אולם במידה ותביעת רשלנות רפואית פה ולסת שתוגש על ידו תתקבל, בית המשפט יורה לנתבעים לשאת באותן הוצאות, כאמור (בנוסף לכך שיפסוק פיצוי לטובת התובע).

עברתם טיפול שיניים או פה ולסת ? בחנו זכויותיכם !

בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, בעניינה של גברת חמאיסה, יש כדי להעיד על החשיבות הרבה שיש לליווי משפטי שניתן על ידי עורך דין מיומן ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית פה ולסת. באותו מקרה הגיעה התובעת לבית החולים לאחר שנפלה על פניה ונחבלה בלשונה ובשיניה הקדמיות. רופאת בית החולים שקיבלה את פניה שיחררה את התובת לביתה, תוך שהיא מאבחנת כי על המטופלת ליטול תרופות לטיפול בחתך שנוצר בלשונה. למרות ששמעה לעצת הרופאה, החמירו הכאבים בפיה של התובעת והיא שבה ופקדה את מרפאתו של רופא המשפחה שלה, אשר סבר גם הוא כי עליה להמשיך בנטילת משככי הכאבים. רק לאחר זמן רב, במהלכם התגברו הכאבים, נמצאה חתיכת שן בתוך לשונה של התובעת, אשר הוצאה בניתוח כרורגי שבוצע על ידי רופא פה ולסת.

בחוות הדעת שתמכה בכתב תביעת רשלנות רפואית פה ולסת דנן, קבע הרופא המומחה כי הן רופא המשפחה והן רופאת בית החולים סטו מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים באופן שבו טיפלו בתובעת. לדידו, הפרקטיקה הרפואית בנסיבות העניין חייבה את שני הרופאים לערוך לניזוקה צילום פה מתאים, אשר היה בו כדי לאתר את חתיכות השן השבורה בלשונה ותוך כדי כך למנוע את נזקיה.

בית המשפט אימץ את מסקנות חוות הדעת האמורה ופסק לתובעת פיצוי בסך של כשמונים אלף שקלים (ראה/י ת"א 2055/05). נסיונו של עורך הדין ששכרה בא לידי ביטוי, בין היתר, בהתמודדות עם טענות הנתבעת לפיהן התנהגותה של התובעת היא זו שגרמה לנזקיה, היות ודחתה שוב ושוב את מועדי הטיפולים שנקבעו לה. לאור טענות הנגד של עורך הדין, שלל בית המשפט את טענותיהם של הנתבעת, כאמור.

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn
סגירת תפריט