רשלנות רפואית

מאחר והבלבול בקרב הציבור הרחב בכל הקשור לנושא של הרשלנות הרפואית רב ביותר, החלטנו לכתוב עבורכם את המאמר הבא במטרה לפזר מעט מהערפל שאופף את הנושא, ועל מנת להסביר את המורכבות שלו. בניגוד למה שרבים חושבים, לא כל מקרה שבו בעקבות טיפול רפואי נגרם למטופל נזק יכול להיכלל תחת הגדרת המטריה של רשלנות, ומצד שני על מנת להוכיח כי התקיים יסוד הרשלנות לא תמיד צריך להוכיח כי נגרם נזק. במאמר שלפניכם נסביר מה הוא בדיוק יסוד הרשלנות הרפואית ונפרט אודות מספר מקרים שנכללים בקטגוריה זו.

שלושת כללי היסוד

באופן עקרוני על מנת להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות מצד הצוות הרפואי יש להוכיח שלוש נקודות בסיסיות. הנקודה הראשונה היא כי הצוות המטפל חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מבחינה רפואית. כך למשל במידה וחולה מסוים ניגש לניתוח ומאוחר יותר התברר כי המנתח בחר לנתח אותו בטכניקה שאינה מקובלת עוד או שאינה מתאימה למצבו, ניתן לקבוע כי הוא נהג באופן שכל רופא סביר אחר לא היה נוהג בו.

הנקודה השנייה שיש להוכיח ברוב המקרים אך לא בכולם כפי שנסביר בהמשך היא שאכן נגרם נזק וכמובן שיש גם לעמוד על מידת החומרה של הנזק. הנקודה השלישית שיש להוכיח היא שקיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הלקויה של הצוות הרפואי לבין הנזק. חשוב להבין שלא אחת הצוות אכן התנהל ברשלנות אך בסופו של דבר לא נגרם נזק וכן לא אחת מתברר שבין הנזק לבין הרשלנות לא היה קיים קשר סיבתי.

רשלנות רפואית מסוג אי מתן מידע

לפני שרופא מבצע במטופל שלו פעולה רפואית פולשנית כמו למשל בדיקת קולונוסקופיה או פעולה כירורגית כלשהי, עליו להסביר לו באריכות ובאופן מפורט ככל האפשר אודות הפרוצדורה שהוא עתיד לבצע. בין היתר עליו להסביר לו אודות הסכנות הצפויות והסיבוכים האפשריים, אודות האלטרנטיבות שעומדות בפניו, אודות התועלת שצפויה מההליך הרפואי ועוד. לאחר ההסבר המקיף חלה על הרופא החובה המקצועית הרפואית להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת ובחתימתו הוא למעשה מאשר כי הבין את שנאמר לו ושהוא מסכים לעבור את ההליך הרפואי.

כל חריגה מהפרוטוקול שהזכרנו כאן על קצה המזלג יכולה להתקבל בבית המשפט כרשלנות רפואית. כך למשל לפני כשנתיים אישה שעברה ניתוח להסרת משקפיים בלייזר תבעה את הצוות המנתח כיוון שלאחר הניתוח איבדה את יכולת הראייה בעין שמאל. במשפט המורכב והלא פשוט שהתנהל בעקבות התביעה התברר כי הנזק שנגרם לראייה של התובעת לא היה תוצאה של רשלנות אך מה שכן הצליח להוכיח עורך דינה זה שלפני הניתוח לא הסבירו לתובעת אודות האפשרות שתאבד את מאור עיניה. לפי כתב התביעה, לו הייתה מודעת לאפשרות הזאת, הייתה בוחרת שלא לעבור את הניתוח ובעצם העבודה שהמידע לא הועבר אליה, נשללה ממנה זכות הבחירה והשליטה על גופה.

חשיפת מידע רפואי

דוגמאות למקרים שרשלנות רפואית גרמה לנזק ישנן בשפע. עם זאת, החלטנו לסיים את המאמר הנוכחי דווקא עם דוגמא לרשלנות מסוג שונה. לפני כחמש שנים אישה מהרצליה עברה בדיקה גניקולוגית ובמהלכה גילתה להפתעתה כי היא בהיריון. לרוע המזל האישה החליטה לעבור הפלה כיוון שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון. מאוחר יותר ביום הבדיקה פגש רופא הנשים שלה את אמו של בעלה וסיפר לה את החדשות הטובות. מן הסתם אמו של הבעל שיתפה אותו בחדשות ובסופו של דבר נוצר סכסוך משפחתי שנסוב סביב ההפלה.

בסופו של דבר הילד בא לעולם אך הרופא שהפר את האחריות שמוטלת עליו שכוללת שמירה על סודיות ופרטיות המטופלים שלו נאלץ לשלם ליולדת מאה וחמישים אלף ₪.

לסיכום

קצרה היריעה מלעמוד על המורכבות הבלתי נתפסת של תחום הרשלנות הרפואית. אי לכך, בכל מקרה שבו אתם מרגישים שהרופא שטיפל  בכם או ביקירכם התרשל בעבודתו, הצעד הראשון שמומלץ לכם לעשות הוא לקבוע פגישת ייעוץ ראשוני עם עורך דין שמתמחה בתחום ויפה שעה אחת קודם.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

סגירת תפריט