להיות רופא זה לא דבר פשוט, להיות רופא זה אחריות.

כל אדם מזדמן לבדיקה או טיפול רפואי לפחות פעם בשנה. אדם המצוי בטיפול רפואי נתון לטיפולו ולאחריותו של הרופא. בישראל נפוצות מאוד תביעות בעקבות רשלנות רפואית בתחומי רפואה רבים. במיוחד בתקופה האחרונה חל גידול משמעותי במספר התביעות וכן בגובה הפיצויים הנפסקים ב.

הסיבות לעליית מספר התביעות

א.      ציפיית הציבור בעקבות ההתפתחות של מערכת הבריאות שכל טיפול רפואי יצליח.

ב.      מודעות של הציבור לזכויותיו, לדעת ולהחליט בנושאים רפואיים.

ג.       התמחות רופאים בתחומים ספציפיים, המונעים קשר אמון קרוב בין הרופא למשפחת החולה כפי שהיה בעבר.

ד.      ריבוי עורכי דין העוסקים בתחום משפטי זה.

ה.      פרסום בתקשורת על מקרי רשלנות רפואית והצלחת התביעות שכנגד.

ו.        תוצאת מגמות השוררות בציבור ובתקשורת של חוסר אמון במערכת הרפואית.

יש לכם שאלה אודות תביעות רשלנות רפואית ? עלו אותה כאן – פורום רשלנות רפואית

טובת הציבור מחייבת מנגנון בקרה על פעולת הרופאים, המעוגן במערכת דיני הנזיקין ובמערכת שיפוט אובייקטיבית לשני הצדדים.

טובת הציבור מחייבת שאלה שנפגעו מטיפול רפואי יפוצו באופן ריאלי המבטא את הנזק והשינוי שנגרם לחייהם. חוסר פיצוי הולם לנפגעי רשלנות רפואית אינו צודק ונוגד הוא את תקנת הציבור.

בחברה הרואה בקדושת החיים ערך עליון חובה שיהיה מנגנון שיפוטי אובייקטיבי הדן ומטפל במקרים מעין אלה.

תביעה בגין טעות רפואית

ישנם שלוש דרכים מרכזיות לטיפול בתביעות רשלנות רפואית

  1. תביעות אזרחיות בעקבות עוולת הרשלנות.
  2. ועדת משמעת.
  3. הליך פלילי נגד הרופא שפעל ברשלנות.

פעמים שמשלבים את שלושת הדרכים בעת נקיטת פעולה נגד רשלנות שנעשתה.

פיצוי נזקי גוף בעקבות מבוסס על דיני הנזיקין.

מומחים בארה"ב ובעולם טוענים שפיקוח עצמי של הרופאים אינו יעיל ותביעות הנזיקין מרתיעות את הרופאים מחשש שמא יאבדו את המוניטין ואת שמם הטוב. ככל שעולה מספר תביעות הנזיקין בגין הרשלנות הרפואית כך זהירות הרופאים בעת טיפולם בחולים וכן רמת הטיפול עולה בהתאמה.

המערכת הרפואית נוטה להסתיר את מקרי הרשלנות הרפואית ולחפות על הרופאים מפני פרסומים שליליים, אך אין זה אומר שמקרים כאלה אינם.

על פי סדר הדין האזרחי, נדרשת חוות דעת של מומחה למען הגשת תביעה. "קשר השתיקה" הוא קשר בין רופאים שאינם מוכנים להיות המומחים בנתינת חוות הדעת לתביעה ברשלנות רפואית המוגשת נגד חבריהם הרופאים ועל כן הוא מקשה על תהליך הגשת תביעה זו.

כמו כן, בדרך כלל השגת הראיות הרפואיות איננה קלה כלל ועיקר.

בפסק דין קוהרי נגד מדינת ישראל דנים בעניין הרשלנות הרפואית. נטען שם על כך שהחולה לא הוזהר מפי רופאיו על הסיכון שעלול להיות בטיפול, ולחוסר מזלו של החולה, אכן הסיכון התממש. כל השופטים בדיון זה הסכימו שחובה ליידע את החולה על כל סיכון שעלול להיות במהלך או בעקבות הטיפול הרפואי שהולך לעבור טרם התחלתו. יש לאפשר לחולה להגיע למצב של שליטה בידע הרפואי כך שבחירתו תהיה חופשית ויהיה מודע למשמעות בחירתו.

מקרה יותר קיצוני קרה בארה"ב, בו נקבעו פיצויים לחולה בעקבות עגמת נפש בגלל שנותח על ידי רופא אשר לא קיבל את הסכמתו של החולה.

נושא זה עלה גם במשפט העברי. גרס שם טוב אבן פלקירא: " הרופא ישתדל כפי יכולתו, ואין עליו אשם אם נכזבה תוחלתו והחולה לא ירפא. כי הוא כרב חובל יתקן כל דרכי האניה וינהיגנה ומה יוכל לעשות אם יהי סער גדול וישברנה".

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

סגירת תפריט