תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה הינן תביעות קשות עצובות ומורכבות, אשר מתפרסמות מעת לעת בכלי התקשורת השונים ובאופן מיידי וטבעי מעוררות זעמנו כלפי הגורמים הרפואיים המטפלים. מלבד לתביעות המפורסמות בכלי התקשרות, אנו נתקלים ביום בלא מעט נפגעים כתוצאה מכשלים רפואיים.

בפועל, מתוך כל אותם נפגעים, רק מתי מעט מודעים לזכויותיהם ולאפשרותם להגיש תביעת פיצויים בגין נזקיהם.

לפיכך, בכל מקרה של נזק רפואי המתרחש במהלך ההריון והלידה מומללץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי במשרד עורכי דין רשלנות רפואית, על מנת לבחון את סיכוי תביעתכם וטיב הטיפול הרפואי שניתן לכם.

תביעות ברשלנות רפואית בהריון ולידה מוגשות כתוצאה מסיבות רבות

המקרים הנפוצים הם

–          אי ביצוע בדיקות המתחייבות במהלך ההריון

–          אי איבחון מחלה, לאם ההרה או אף לעובר, אשר ניתן היה לאבחנה במהלך ההריון, כגון באמצעות בדיקות גנטיות, בדיקת אולטרא סאונד, סיסי שליה, שקיפות עורפית, סקירת מערכות ומי שפיר.

–          אי מתן תשומת לב למצב העובר, כגון מקרים של מצוקה עוברית.

–          אי ביצוע ניתוח קיסרי ו/או אי ביצועו במועד.

–           גרימת נזק כתוצאה מביצוע לידת ואקום / מלקחיים.

במסגרת תפקידנו אנו נתקלים במקרים שונים ומגוונים אשר עשויים לעלות כדי רשלנות רפואית, וכך גם בפסיקת בתי המשפט.

כך, במסגרת תביעות רבות בגין נזקים בהריון מעלים התובעים את טענת ההולדה שבעוולה. כלומר, הוריו של הקטין הניזוק דורשים כי ישולם להם פיצוי שיכסה את ההוצאות שיוציאו בגידול ובטיפול של ילדם הניזוק. טענת ההולדה שבעוולה יכולה להיטען אף על ידי הניזוק עצמו, אשר ידרוש פיצוי בגין הכאב והסבל שיחווה כל חייו, בעקבות ההתמודדות הקשה עם המומים עימם נולד. המשותף לכל הטענות הנטענות במסגרת תביעת הולדה בעוולה הינה כי התובעים יוצאים מנקודת הנחה לפיה היה טוב יותר אילו הניזוק לא היה נולד כלל, מאשר המצב בפועל- לידתו עם מומים. כלומר, הרציונל העומד מאחורי הטענות האמורות הוא שבמצבים מסוימים המוות עדיף על החיים.

תביעות הולדה בעוולה

בתי המשפט הכירו ברציונל העומד מאחורי תביעות מסוג הולדה בעוולה, כאמור לעיל, עובדה שעוררה ביקורת רבה, בעיקר מצידם של זרמים דתיים מסורתיים, אשר סבורים כי ערך החיים הוא ערך עליון, כך שבכל מצב, גם אם הניזוק סובל ממומים חמורים, החיים עדיפים על המוות.

עילת התביעה מסוג הולדה בעוולה יכולה להתגבש במספר סיטואציות שבהן רשלנות מצד הרופאים במהלך ההריון (או לפניו, כמפורט להלן) הביאו ללידתו של ניזוק עם מומים מולדים. לדוגמא, ישנם זוגות שההיסטוריה הרפואית הגנטית שלהם מדאיגה, באופן שעלול לגרום לילדם העתידי להיוולד עם מומים חמורים. אשר על כן, זוגות כאלו נוהגים לגשת לייעוץ גנטי, לעיתים אף לפני הכניסה להריון משותף, על מנת לקבל חוות דעת בנוגע לסיכוי שתינוק משותף שיצרו יוולד עם מומים. כך, במידה והיועץ הגנטי מתרשל בניתוח הממצאים וקובע כי אין כל חשש ללידת תינוק הסובל ממומים גנטיים, אולם בפועל התינוק נולד עם תסמונת דאון, למשל, הרי שהניזוק והוריו יוכלו להגיש תביעה כנגד הרופא הרשלן.

התנאי הבסיסי לקבלת תביעה מסוג הולדה שבעוולה הינו שהתובעים יוכיחו באופן רטרואקטיבי כי אילו לא הייתה מתרחשת רשלנות רפואית, הרי שהם היו בוחרים להפיל את התינוק ולא להביאו לעולם. למשל, ההורים צריכים להוכיח כי אילו היועץ הגנטי בדוגמא שלעיל היה מנתח באופן ראוי את ממצאי הבדיקות שערך להם וקובע כי ישנו סיכוי גבוה ללידה של תינוק עם תסמונת דאון, הרי שהם היו בוחרים להפיל את התינוק באופן מיידי. לפיכך, נראה כי בית המשפט ידחה את התביעה במידה וההורים נועצו ביועץ הגנטי בשלבים מאוחרים של ההריון, בהם בין כה וכה לא היה ניתן להפיל את העובר באופן יזום (במצב הדברים האמור אמנם ישנה רשלנות באבחון ממצאי הבדיקות הגנטיות, אולם לא מתקיים כל קשר סיבתי בין אותה רשלנות לנזקיו של התינוק משום שההורים ממילא לא יכלו למנוע את לידתו, בשל הפניה המאוחרת ליועץ הגנטי).

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים נתקבלה תביעת רשלנות רפואית בהריון, אשר זיכתה את התובעים בפיצוי בסך של כחצי מיליון שקלים בגין נזקיו של התינוק שנולד עם שיתוק בגפיו ובאמותיו. בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי התרשל היות ולא יידע את ההורים בדבר האפשרות לבצע בדיקות מקיפות במהלך ההריון. נפסק כי לו האינפורמציה האמורה הייתה נמסרת להורים, הם היו מבצעים את הבדיקות, מאתרים את המומים בעובר ומפילים את ההריון (ראה/י ת"א 8208/06).

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.