רשלנות רפואית בלידה – לידת ואקום
קיימות כמה דרכים ללדת כאשר האופטימאלית היא לידה רגילה והאופציה השנייה היא בניתוח קיסרי במידה ואין אפשרות ללידה רגילה, אך לעתים נוצרים מצבים רפואיים אשר מצריכים ליילד את האישה ההרה באמצעים אחרים כמו במקרה של לידת ואקום בה התינוק לא יוצא החוצה ויש צורך לשלוף אותו עם שולפן ריק.
הסיבות להוצאת התינוק לאוויר העולם באמצעים שונים נוצרות תוך כדי תהליך הלידה ולעיתים רבות קשה לצפות אותן מראש אלא רק תוך התקדמות הלידה ניתן לזהות כי התינוק נמצא במצב מצוקתי ויש לילדו בדרך אחרת ובעייתית שעלולה להוביל לכך שהתינוק ייוולד עם מומים ואף שיתוק מוחין שילוו אותו לכל החיים.
במידה והאישה ההרה חשה בתסמינים מוזרים המעידים על התרחשות שונה בגופה, עליה למסור על כך לצוות הרפואי במהירות האפשרית וזאת כדי למנוע מצבי לידה מסובכים אשר עשויים להוביל לכדי רשלנות רפואית בלידה עם זאת החובה הראשונית נתונה בידי הצוות הרפואי לגלות ערנות מרבית על כל התקדמות הלידה כמו גם לתחקר את היולדת על מצב בריאותה.
מתי התנהלות הצוות הרפואי לא תחשב רשלנות רפואית בלידה?
לאדם מן השורה נראה כי בכל מקרה בו נולד תינוק עם מומים הרי זה משום שהייתה רשלנות רפואית בלידה אך אין זה כך שכן פעמים האישה מגיעה ללדת מוקדם מהצפוי ואז אין לצוות הרפואי ברירה אלא ליילד אותה על כל ההשלכות המשתמעות מכך הווי אומר לידת פג ויתכן אף עם מומים רפואיים כתוצאה מלידתו המוקדמת ואי התפתחותו הגופנית.
במקרה שאירע לאישה אשר הגיעה ללדת בשבוע ה- 29 הצוות הרפואי היה חייב לילד אותה שכן הייתה לה בשלב מסוים ירידת מים ולפיכך התינוק נולד עם משקל ירוד וחוסר התפתחות מספקת מה שהוביל לכך שזמן קצר אחרי הלידה התברר כי הוא סובל משיתוק מוחין אשר השפיע קשות על כל מהלך התנהלות חייו.
בתביעה שנערכה בעקבות טענה של האם בגין רשלנות רפואית בלידה, אמר בית המשפט כי העובדה כי היה צריך ליילד את התינוק באותו זמן לא הייתה יכולה להיות שונה שכן היה זה כורח המציאות עקב המצב הרפואי אליו הגיעה האישה לקבלת הטיפול הרפואי ומשכך הצוות הרפואי פעל כפי שהיה עליו לפועל ואין לראות בתוצאה של שיתוק המוחין בשל רשלנות רפואית בלידה.
יחד עם זאת היולדת לקתה בזיהום ולפיכך בית המשפט בחן את המצב המקרה בהתאם לחוות דעת רפואיות שהציגו הצדדים כמו גם הראיות של מסמכים רפואיים אשר תיעדו את השתלשלות המקרה ועלתה השאלה מהי הסיבה לשיתוק המוחין האם הוא נוצר בתוצאה מהזיהום או בשל הלידה המוקדמת והמשקל הירוד של הפג.
לא תמיד קל לעורכי הדין להוכיח כי אכן הייתה רשלנות רפואית בלידה וזאת מכיוון שלעתים יש קושי לאבחן את סיבת התוצאה החמורה, כך גם במקרה זה, נוצרה דילמה האם קיים קשר בין שיתוק המוחין לבין הזיהום או בכל מקרה בגלל שהתינוק נולד מוקדם ולא התפתח הוא היה סובל משיתוק מוחין והזיהום אינו מהווה את הגורם הסיבתי לכך.
כל צד בעת תביעה צריך להביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו צודק ככל שיהיה בלא ראיות תומכות לא ניתן יהיה לקבל הכרעה לטובתו ולכן גם במקרה זה, לא הצליחו עורך הדין של היולדת להראות את הקשר בין הזיהום שלא טופל כראוי לעובדה כי התינוק לקה בעקבות כך בשיתוק מוחין.