תשניק סב לידתי

תשניק סב לידתי הוא סיבוך שנגרם לעובר במהלך ההיריון או במהלך הלידה, כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן והדם לגופו של העובר. מחסור ממושך באספקת חמצן כתוצאה מבעיה בתפקוד של חבל הטבור, שתפקידו הוא להוביל חמצן מהדם של האם ליילוד, עשוי לגרום לנזק מוחי חמור ולפגיעה חריפה בתפקוד של איברים שונים בגוף. חבל הטבור מהווה חלק ממערכת כלי הדם של העובר ובכך יש לו חשיבות עצומה בכל הקשור להתפתחות התקינה של העובר ברחם ובמהלך הלידה.

ניתן לציין מספר מצבים נפוצים הידועים כמצבי סיכון לתשניק סב לידתי והם סוכרת הריונית, קרע או דליפה בחבל הטבור, היפרדות השלייה, חסימת כלי הדם בחבל הטבור וכריכת חבל הטבור סביב צווארו של היילוד וגופו. תסמין ראשון שעשוי להעיד על כך שקיים מצב של תשניק סב לידתי הוא כאשר האם חשה בירידה בתנועות העובר ברחמה. במקרה זה עליה לגשת לבדיקת רופא שיבצע בה ניטור עוברי שיוכל לבדוק אם ניתן להבחין בהאטה בקצב פעימות הלב או אז על מצוקה עוברית. חשיבות רבה נודעת לאבחון ולקבלת טיפול מהיר במצבים של תשניק סב לידתי וזאת משום שהמוח האנושי אינו יכול לתפקד ללא אספקת חמצן למעלה מ- 8-10 דקות.

תביעות המוגשות בעקבות רשלנות רפואית שגרמו לתשניק סב לידתי

למרבה הצער, אנו עדים מדי שנה למצבים רבים של תשניק סב לידתי הנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. בהתאם לכך, מוגשות בישראל מאות תביעות נגד בתי החולים והצוותים הרפואיים בגין רשלנות רפואית בעת הלידה, מהן תביעות רבות המוגשות בעקבות התנהגות רפואית רשלנית שיצרה מצבים של תשניק סב לידתי. תביעות אלה מוגשות בעקבות רשלנות רפואית של הצוות הרפואי או של הרופא המטפל שכשלו באבחון, שלא אבחנו נכון, או שלא ביצעו מהלכים רפואיים נדרשים.

עילת רשלנות רפואית ניתן לבסס אם מצליחים להוכיח קשר סיבתי בין הארועים הרפואיים שהתרחשו טרם הלידה ובמהלכה, לבין הפגיעות הנוירולוגיות והפיזיולוגיות שנגרמו ליילודים. קיימים מספר מדדים רפואיים המסייעים לקביעה האם מקור הפגיעה ביילוד הוא בתשניק סביב הלידה והם ציון אפגר נמוך בין 3-0, ערך נמוך בבדיקת PH שמעידה על חמצת קשה, מצבי תרדמת או הכרה מעורפלת, פגיעה באיברי גוף אחרים.

כדי להוכיח רשלנות רפואית בהקשר של תשניק סב לידתי יש לעבור מספר שלבים: להביא הוכחות מוצקות לקיומו של כשל רפואי, החורג מהנוהל המקובל בעולם הרפואי, לבסס את הקשר בין ביצועי הרופאים בעת הלידה לבין התרחשותו של התשניק, ולהוכיח כי הנזקים בגופו של היילוד הן תוצאה של התשניק בלידה. בשל העובדה שנטל ההוכחה במצבים אלו הוא כבד ומורכב, מומלץ מאד לפנות בהקדם לגורם משפטי מקצועי ומומחה בתחום שיוכל לסייע בבחינת נסיבות המקרה ולייצג את הנפגע ואת משפחתו בהצלחה.

דוגמא לתביעה של רשלנות רפואית

כך לדוגמא, בחור הסובל משיתוק מוחין תבע את בית החולים בו הוא נולד על רשלנות רפואית בעת לידתו. עורכי הדין שייצגו את הבחור פרשו את הטענות הבאות: אי ביצוע של ניתוח קיסרי ושל ניטור רציף בימים האחרונים טרום ההיריון ובעת ההיריון עצמו. וזאת למרות שהסיכון היה ידוע מראש. בנוסף לזאת, מרגע שהתגלו סימני המצוקה בניטור התעכבה הלידה עוד כשעתיים תמימות והצוות הרפואי שנכח בלידה היה מינימאלי. על פי הטענות, למרות הסיכון הידוע, לא נעשה בהמשך כל ניסיון להערך למעבר ממצב של לידה רגילה לניתוח קיסרי. במקרה זה, החליט בית המשפט כי אכן ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין התשניק שאירע וכן בינו לבין שיתוק המוחין ממנה סובל הצעיר.

לסיכום

כאמור, קיים קושי ומורכבות רבה בהוכחת רשלנות רפואית בלידה בכלל, ובמצבים של תשניק סב לידתי בפרט. חשיבות רבה נודעת לכן לפנייה לעורך דין מקצועי ומומחה בתחום שיוכל להציג את התיעוד הרפואי המדויק ביותר, לבחון את כל פרטי המקרה לאשורם ולייצג את התובעים בהצלחה רבה.