שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

אחד הניתוחים האסתטיים הנפוצים ביותר הוא הגדלת החזה, לא תמיד בשל צורך רפואי כלשהו, אלא מהשפעות האופנה בתחום זה, כאשר רוב הנשים לא מודעות לכך, שבכל ניתוח כלשהו קיימים סיכונים וסיבוכים אפשריים ולא תמיד הניתוח עובר בהצלחה, ובמקרים רבים במקום שיפור במראה החזה, המצב נעשה יותר גרוע, ויוצאים מהניתוח האסתטי והפשוט לכאורה עם צלקות והרבה בעיות המשפיעות על כל החיים הן מבחינה חזותית והם מבחינה נפשית.

כיצד יתכן כי אישה אשר הגיעה לעבור ניתוח להגדלת שדיה נאלצה לעבור 4 ניתוחים שבסופם נגרמו לה צלקות ושדיים בלתי סימטריות?

אביבית (שם בדוי) בחורה צעירה, החליטה לעבור ניתוח להגדלת חזה ולשם כך, פנתה למרפאה שמתמחה בתחום הכירורגיה הפלסטית, מטרת הניתוח הייתה אסתטית לחלוטין.
נקבע מועד לניתוח הגדלת השדיים ובו הוכנסו לשדיה של אביבית שתלים בנפח של 275 סמ"ק כאשר לאחר שנה היה על אביבית לעבור ניתוח מתקן.

כשנתיים לאחר הניתוח הראשון החליטה אביבית כי אינה מרוצה מגודל השדיים וחזרה למרפאה וביקשה להגדיל את השתלים. הרופא המנתח לא חשב שזה רעיון טוב אך כיוון שאביבית התעקשה על כך, נקבע ניתוח נוסף, שלישי במספר ובמסגרתו החליף לה הרופא המנתח את השתלים מגודל של 275 סמ"ק לגודל של 375 סמ"ק ולאחריו שוב היה צורך בניתוח רביעי לשם תיקון כאשר שני הניתוחים האחרונים לא צלחו ובעקבותיהם השדיים נותרו בלתי סימטריים, עם צלקות ומכוערים למראה.

אביבית הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית – מה יקבע בית המשפט? האם מדובר בסיכון אפשרי?

התביעה הוגשה בפני בית משפט השלום ובמסגרת התביעה טענה אביבית התובעת, כי הניתוחים בגין הגדלת החזה היו רשלניים ובשל כך, נותר לה נזק אסתטי כמו גם נפשי שכן היא נותרה עם צלקות קשות ביותר ובנוסף נטען כי לא הייתה הסכמה מדעת לניתוחים.
מנגד טען הרופא המנתח כי הוא טרם הניתוח הראשון הוא נתן לה הסבר מלא על הניתוח והסיכונים הכרוכים כדוגמת צלקות, כאב, דימום, זיהום ואסימטריה ורק לאחר חתימתה של אביבית על טופס ההסכמה הוא ביצע את הניתוח הראשון בו הוכנסו השתלים בגודל של 275 סמ"ק.

המומחים הרפואיים של שני הצדדים הסכימו על העובדה כי ניתוח מתקן לאחר ניתוח הגדלת חזה, זהו דבר שקורה לעתים קרובות.
בטופס ההסכמה עליו חתמה אביבית לא צוין כי קיימת אפשרות לניתוח מתקן ולדעת בית המשפט לא מספיקה העובדה שנתן לאביבית הסבר בעל פה על כך, אלא היה עליו לגבות זאת בכתב.

אף בנוגע לניתוח השלישי שנעשה לאחר בקשתה של אביבית להגדלת השתלים, לא ציין הרופא בטופס ההסכמה את הסיכון האפשרי של היוצרות קופסית בעקבות הכנסת שתלים שאינם מתאימים לתובעת בשל גודלם וכי הסיכוי לסיבוך במקרה זה, גבוה יחסית.
בית המשפט קבע כי לא הייתה הסכמה מדעת כפי זו הנדרשת מהרופא הסביר וכי היה על הרופא לציין בכל טופס הסכמה את הסיכונים הכרוכים בניתוח המתקן ואת האפשרות שיהיה על אביבית לעבור לאחר כל ניתוח, ניתוח נוסף מתקן.

פסק דינו של בית המשפט !

בנוסף קבע בי המשפט כי הרופא לא היה צריך לבצע את הניתוח השלישי כאשר הוא סבור ובטוח כי מדובר בגודל שתלים גדול מידי ושאינו מתאים ועל כן החתימה של אביבית התובעת על טופס ההסכמה לא הייתה מדעת, שכן ההחלטה של אביבית לעבור את הניתוח נבעה מרצון שלא היה בו כל שיקול דעת תוך התעלמות מכל הסיכונים הכרוכים והסבירים למדי שיתרחשו בעקבותיו. ולפיכך פסק בית המשפט כי באי קבלת ההסכמה מדעת התרשל הרופא המנתח כלפי אביבית וזאת במיוחד כאשר מדובר בניתוח שמטרתו אסתטית בלבד ואינו ניתוח חירום ויש לרופא את כל הזמן והאמצעים לתת למטופלת את המידע הדרוש לשם קבלת החלטה באם לעבור את הניתוח או לא.

בנוגע לרשלנות בביצוע הניתוח עצמו, קבע בית המשפט בהתאם לחוות דעת המומחים הרפואיים כי כל רופא סביר היה מסרב לבצע את הניתוח השלישי למרות הלחצים הרבים שהפעילה אביבית וזאת במיוחד כאשר הוא עצמו הביע את התנגדותו לניתוח והיה מודע לסיכונים הרבים שבביצועו, הרופא היה צריך לדבוק בעמדתו ולא לבצע את הניתוח. פוסק בית המשפט אם כן, כי היה על הרופא להימנע מבצע את הניתוח השלישי אשר בעקבותיו נוצרה פגיעה חמרה וקשה למראה החיצוני של השדיים עד לכיעור של ממש שהוביל לנזק נפשי לתובעת אביבית.

לסיכום:

הנתבע ניסה לטעון בבית המשפט כי יש לאביבית התובעת אשם תורם בנזק שאירע, בשל העובדה כי זו היא אשר דרשה את הניתוח השלישי למרות התנגדותו, אך בית משפט השלום לא קיבל את הטענה וקבע כי אביבית התובעת איננה רופאה ואין לה את היכולת לדעת האם נכון לבצע את הניתוח או לא, הרופא הוא זה שצריך לסרב לבצע את הניתוח באם הוא חושב כי הניתוח עשוי להזיק לה וצפוי לכישלון כמו גם לא הייתה הסכמה מדעת לניתוח השלישי ואי אפשר להטיל אשם תורם על מי שלא הסכימה כלל לניתוח באופן שלא ידעה על כל הסיכונים הכרוכים בו.
לפיכך, פסק בית משפט השלום כי אביבית התובעת תפוצה בגין כל הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לה בעקבות הניתוחים הכושלים בסכום של כ- 385,000 ₪.

תא (י-ם) 14901/01

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn