שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

לפרוסקופיה הינה דרך ניתוחית מודרנית  מסוג ניתוחים אנדוסקופיים בה משתמשים לצורך של  ניתוחים בבטן, כריתות של כיס המרה וכריתה של התוספתן. בשיטה זו חודרים הרופאים לבטן המנותח דרך כמה חתכים לא גדולים בדופנה של הבטן תוך שימוש במצלמה אשר מעבירה לרופאים צילום וידאו של האיזור המנותח. כמו בכל הליך רפואי גם בלפרוסקופיה טמונים סיכונים וביניהם פגיעות בכלי דם, או באיברים בטניים, דימומים וזיהומים. נשאלת השאלה האם סיבוכים שהופיעו לאחר בדיקת לפרוסקופיה מעידים כי הייתה רשלנות רפואית בבדיקה ?

הרופאים של בית החולים התרשלו

בימ"ש השלום בירושלים קיבל תביעת רשלנות רפואית של מטופלת אשר טענה כי ביה"ח אצלו עברה בדיקה לפרוסקופית ורופאיו התרשלו בטיפול שהעניקו לה. בית המשפט קבע כי התרשלות הנתבעים באה לידי ביטוי בבחירתם השגויה לבצע במטופלת הליך לפרוסקופי, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים רבים וביניהם כאבים ונכות במעי.

למה הגיעו כאבי הבטן העזים לאחר הניתוח "המוצלח"

מעשה בפ' אשר אושפזה בביה"ח מוקסאד עקב כאבים בבטן התחתונה, כאשר אבחנתם המשוערת של הרופאים הייתה כי פ' סובלת מדלקת באגן ומכאב כרוני באגן. לאחר שפ' החלה לקבל טיפול אנטיביוטי החליטו הרופאים לבצע בדיקת לפרוסקופיה אבחנתית. הבדיקה  הלפרוסקופית התבצעה בחודש אוגוסט בשנת 2004 כשפ' שרויה הייתה בהרדמה מלאה. הרופא שביצע את ההליך תיעד כי שרוול המכשיר ומצלמת הוידאו עברו בין שתי הלולאות של המעיים שנדבקו  למקום כניסת המכשיר, ולא ניכרה פגיעה במעיים.

יום אחרי הניתוח החלה פ' לסבול מכאבים בבטן ופנתה לבית החולים. בבית החולים ביצעו הרופאים בדיקות שונות, אך לא נמצאה עדות כלשהי לבטן שהינה כירורגית, ואף לא נמצאו סימנים של גירוי צפקי, ועל כן שיחררו הרופאים את פ' לביתה. יום לאחר מכן שבה פ' שנית לחדר המיון של בית החולים, וזאת עקב כאבים בבטן, חום והיווצרותה של הפרשה מהפצע הניתוחי.

פ' הובהלה באופן דחוף לחדר הניתוח, ובבדיקת של הבטן ע"י הרופאים נמצאה כי בשל ההליך הלפרוסקופי נוצרה פגיעה במעי הדק שלה, אובחן חור המשתרע מצדו האחד של המעי הדק עד לצידו השני, ואף התגלה ליטר נוזל חופשי שמקורו במעי בחלל בטנה של פ'. הרופאים שאבו את הנוזל, וכן בוצעה כריתה של המעי שנקרע והשקה מחודשת של המעי למעי.

פ' הגישה לבית משפט השלום בירושלים תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים מוקסאד ורופאיו וטענה כי הרופאים התרשלו בטיפול בה וגרמו לפגיעה במעי שלה. לצורך ביסוס טענותיה  צרפה פ' לכתב התביעה חוות דעת רפואיות הן לעניין הפגיעה במעי והן לעניין הנזק.

חוות דעתו של הרופא המומחה

מחוות הדעת עולה כי התובעת עברה את הליך הלפרוסקופיה, כאשר בעבר כבר  עברה ארבעה ניתוחים בבטן, ולאחר כל ניתוח נוצרות הידבקויות שונות בחלל הצפק, ובשל כך לולאות המעיים עוברת הדבקות אל דופנה של הבטן. לדעת המומחה אין חולק כי במצב בו יש הדבקויות, ישנו סיכון שבזמן הכנסת נקז אשר מוכנס לבטן  בעת ביצוע הבדיקה הלפרוסקופית הוא יעבור בדרכה של לולאת מעי אשר נדבקה לבטן, יגרום לחור בה, ואז יצא מהצד השני של המעי, וכך בסיומו של הניתוח יוותרו חורים פתוחים במעיים, ותוכנם ידלוף אל חללה של הבטן כפי שקרה אצל התובעת.

לדעת המומחה, על הרופא המנתח היה לבחור בגישה ניתוחית שונה פתוחה למחצה, דהיינו פתיחה מבוקרת ואיטית של הבטן  בכלים ניתוחיים רגילים, ורק בשלב זה לבצע הכנסה של המצלמה ולאתר לולאות דבוקות, וכך היה קטן הסיכון לפגיעה במעי, ואף אם הייתה נגרמת פגיעה היא הייתה מאותרת באופן מיידי, מה שהיה מונע את הליך השיקום הארוך שעברה התובעת.

הרופא מכחיש וטוען בכל ניתוח טמונים סיכונים

מנגד הכחיש הנתבע את המיוחס לו, וצרף חוות דעת מומחה מטעמו, לפיה כל פרוצדורה רפואית או ניתוחית טומנת בחובה סיבוכים וסיכונים שונים, כאשר אחד מסיבוכי הבדיקה הלפרוסקופית הינו פגיעה באיברים של הבטן במהלך הכנסת הנקזים ובמהלך הכנסה של מחט המשמשת לניפוחו של חללו של  הבטן.

ביהמ"ש קיבל את התביעה ופסק כי הנתבעים התרשלו בבחירתם לבצע בדיקה לפרוסקופית. בהסתמך על מומחה רפואי שמונה מטעמו, קבע בית המשפט כי שתי שיטות הניתוח הן הלפרוסקופית הסגורה והן הפתוחה עלולות להוביל לפגיעה במעיים, ולמעשה לא קיימים נתונים אשר עורכים השוואה בין שתי שיטות אלו. עם זאת ביצוע גישה פתוחה מאפשר לזהות פגיעות במעי בשלב מוקדם ולתקן אותן מיידית.

יתרה מכך המומחה קבע כי  במקרים כגון זה של התובעת' כאשר בוצעו אצל המטופל ניתוחים קודמים אשר מטבע הדברים הביאו להידבקויות בין דופנה של הבטן ללולאות של המעיים עדיף להיכנס לחללה של הבטן בדרך הפתוחה, ולא בשיטה הלפרוסקופית  בה בוצע הניתוח הרשלני. עוד קבע ביהמ"ש כי בהסתמך על חומר הראיות עולה כי גם לו הבחירה בשיטה הלפרוסקופית  הייתה נכונה, שכן אין מניעה מוחלטת להשתמש בה, הרי שלא הוכח ע"י הנתבע כי הרופאים נכנסו לבטנה של התובעת דרך הטבור, האזור אשר לפי דעת המומחים ממנו הייתה אמורה להתבצע הכניסה לבטן.

ת"א 13051-06

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn