Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn

כאשר אנחנו שומעים על תביעות שהוגשו נגד מוסדות רפואיים או נגד רופאים פרטיים, לרוב מגיעות לאוזנינו פרשיות של רופאים שהתרשלו במהלך ניתוח והשאירו עצם זר בגופו של החולה או מקרים בהם רופא לא הבחין במום כלשהו או בפתולוגיה כלשהי בגופו של המטופל וטעות האבחון הזו עלתה למטופל בנזק פיזי מסוים. אכן ישנם מקרים רבים שבהם הרשלנות מתרחשת במהלך מתן טיפול או במהלך אבחון, אבל ישנו גם תחום שלא מרבים לדבר עליו מטעמים מובנים ועדיין נכנס תחת ההגדרה הרחבה של רשלנות רפואית. לתחום קוראים הפרת סודיות רפואית וזהו הנושא של המאמר שלפניכם. ננסה לסקור בקצרה את משמעות הסודיות, נדון במקרים בהם ניתן להפר את הסודיות הרפואית וניתן מקרה לדוגמא שהיווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית מסוג הפרת סודיות.

היסטוריה על קצה המזלג

כבר בימי היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, היה ידוע כי כל מידע שנמסר לצוות הרפואי על ידי המטופל צריך להישמר בסוד. בשנת 1996 נחקק בישראל חוק זכויות החולה ובו בסעיף 19 מצוין בפירוש כי על כל מטפל או עובד של מוסד רפואי בישראל מוטלת החובה האתית והמקצועית לשמור בסוד כל פרט מידע שנוגע למטופל כל עוד הפרט זה הגיע לידיעתם במסגרת התפקיד או במהלך העבודה שלהם.

כמו כן מציין החוק כי על מנהל המוסד לנקוט בכל אמצעי העומד לרשותו על מנת להבטיח כי כלל העובדים הרפואיים ישמרו על סודיות הפרטים שהובאו לידיעתם. כפי שאתם מבינים, מדובר פה על חובה כפולה, הן של אנשי הצוות ואת של מנהלי המוסד הרפואי בו עובדים אנשי הצוות.

לפי פקודת הנזיקין משנת 1968, כל מי שנפגע בגין הפרת חובת הסודיות, יכול לתבוע את הגורם המטפל לקבלת סעד. זאת, כל עוד הוא מסוגל להוכיח בבית המשפט כי נגרם לו נזק ושהנזק הוא תוצאה ישירה של הפרת הסודית הרפואית, זאת בדיוק כמו כל מקרה אחר של רשלנות רפואית.

מתי ניתן על פי החוק להפר את הסודיות הרפואית?

ישנם מספר מקרים שלא נחשבים לרשלנות בתחום הזה. כך למשל במידה והמטופל ויתר בכתב ובחתימתו על החיסיון הרפואי, הרי שהדבר מהווה סייג של ממש ואין לתבוע את הצוות המטפל. כמו כן, במקרים מסוימים בית המשפט מורה לרופא המטפל לחשוף את הפרטים וגם אז מן הסתם אין עילה לתביעה מצד המטופל. בנוסף, ישנם מקרים בהם המידע הגיע לאוזני הרופא על מנת שיבצע פעילות בלתי חוקית. גם אז ניתן להפר את הסודיות. כמובן שישנם עוד מספר סייגים, אך באופן כללי, ברוב המוחלט של המקרים, על הצוות הרפואי לנקוט זהירות רבה ולשמור ביראת קודש על פרטיהם האישיים של המטופלים.

כל הפרה של הסודיות הרפואית יכולה להיות הרת אסון כפי שנדגים במקרה שבחרנו להביא לדוגמא. אי לכך, ישנה חשיבות גבוהה מאוד לבחור בעורך דין מומחה בתחום על מנת שתוכלו לקבל את מלוא כספי הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק. לעתים קרובות התיקים האלו נסובים סביב דקויות ולכן מומחיותו של עורך הדין בתחום עלולה להכריע את הכף לכאן או לכאן. פיצויים בגין הפרת סודיות רפואית יכולים להגיע בקלות למאות אלפי שקלים ולכן כפי שאתם מבינים, לא מעט מונח על כף מאזני הצדק בתיקים האלו.

מקרה לדוגמא – סודיות רפואית

לפני כחמש שנים עברה ד.פ בדיקה גניקולוגית שגרתית במהלכה התברר לה שהיא בהיריון. ד.פ הרגישה כי היא לא מסוגלת להביא ילד לעולם בשל קשיים כלכליים שחוותה עם בעלה ולכן גמרה אומר בליבה לבצע הפלה מלאכותית מבלי ליידע על כך את בעלה. לרוע מזלה, הגניקולוג שלה חשף את עובדת היותה בהיריון לאמו של בעלה, אותה הוא מכיר מאז שירתו יחד בצבא. אמו של האב יידעה אותו על דבר ההיריון והאב הביע את התנגדותו לביצוע ההפלה.

לאחר הצבת ההתנגדות של האב התחילה שרשרת אירועים שבסופה הביאה האם את התינוק לעולם אך נפרדה מבן זוגה. האם הגישה תביעה בגין הפרת סודיות רפואית לרופא הגניקולוג ולקופת החולים בו עבד באותה התקופה ובית המשפט פסק לזכותה. בסופו של דבר קיבלה האם פיצויים על סך מיליון וחצי שקלים. מקרה זה ועוד רבים אחרים ממחישים את נכונות הפתגם הידוע: "החיים והמוות ביד הלשון"…

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn
סגירת תפריט