אדם המרגיש חולה ופונה לרופאים מקווה כי הרופאים יאבחנו את מחלתו בהקדם אם באמצעות בדיקות מקיפות ואם על יד הפנייתו לרופאים מומחים אחרים, וכי לאחר האבחון יתנו לו טיפול הולם. האם במצב בו לא אבחנו הרופאים מחלתו של חולה וסברו כי הוא חולה במחלה אחרת, ועקב האיחור באבחון נגרמו לו נזקים קשים בלתי הפיכים תוטל על הרופאים אחריות בגין רשלנות רפואית?
מה עבר על המטופל עד לאבחון המחלה?
התובע ש', יליד 1961 חלה בפוליו בשנתו הראשונה, נותר עם רגל קצרה ומוגבלת, אך תפקד באופן עצמאי. החל משנת 1996 עד שנת 2000 פנה התובע לרופאת המשפחה פעמים רבות עקב כאבים בבית החזה, כאבי שרירים ונוקשות בהם. היא ערכה לו מספר פעמים בדיקות דם, ותוצאותיהן, למעט שקיעת הדם שהיתה מוחשת, היו תקינות.
עקב התמשכות כאביו היא אף הפנתה אותו לאורתופד, שחשד בתסמונת של פוסט פוליו והפנה אותו למרפאה באסף הרופא שמתמחה בתסמונת זו. משכאביו המשיכו הפנה אותו האורתופד של קופ"ח למרכז שיקומי בבי"ח תל השומר, ושם אובחן כלוקה בהתנוונות שרירים בגב ובכתפיים ואף מעקמת גבית.
מאחר שמצבו החמיר פנה בשנת 2004 למרפאה הנוירולוגית בביה"ח הדסה, שם אובחן כי הוא סובל ממחלת אנקולוזיס ספונדולוזיס שהיא מחלה דלקתית בפרקים כולל בעמוד השדרה, מתבטאת בכאבים בשרירים ובנוקשות ובהגבלה בתנועתיות הפרקים, מתקדמת לאט ומביאה להגבלה כמעט מוחלטת בתנועת המפרקים. לאחר שנתיים מהאבחון הוא החל להיות מטופל בתרופה המיועדת למחלה זו, המכילה נוגדני TNF, ומצבו השתפר.
טענות התובע
ש' תבע את קופ"ח מכבי שבמסגרתה עבדו רופאת המשפחה והאורתופד ואת מדינת ישראל כמפעילת ביה"ח בגין רשלנות רפואית עקב אי אבחון מחלתו במועד והיעדר טיפול מתאים למחלה זו, מה שגרם לו לנכות קשה. לקביעת מומחה מטעמו, ניתן היה לאבחן את המחלה כבר בשנת 1998, כשסממני מחלתו נגלו לעיני הרופאים, ביניהם שקיעת דם מוחשת ונוקשות בוקר, אך למרות זאת לא ערכו הרופאים בירור מתאים ולא אבחנו את מחלתו במשך שבע שנים.
לטענת התובע, אבחון מוקדם שבעקבותיו היה מקבל תרופות נוגדות דלקת ותרגילי התעמלות המתאימים לאנקולוזיס ספונדולוזיס היו משפרים את הסיכוי שלו לשמור על יציבות עמוד השדרה ומפחיתים את עוצמת נכותו, ומצבו היה טוב יותר.
בנוסף טען כי אף לאחר שאובחנה מחלתו, התרופה נוגדני TNF לא ניתנה לו מיידית אלא רק לאחר שנתיים, מה שגרם לנזקים קשים בלתי הפיכים בעמוד השדרה.
הרופאים מתנערים מאחריות וטוענים שלא מדובר ברשלנות?- מדוע?
מנגד טענו הנתבעות כי לא היתה התרשלות בהתנהלותן. מחלתו ניתנת לאבחון רק בשלבים מאוחרים להתפתחותה, כעשר שנים לאחר שהחלה, ויתר על כן קשה לאבחנה עוד יותר אצל אדם שלקה בפוליו בעבר. כן טענו כי שקיעה מוחשת וכאבים בשרירים ונוקשות בהם אינם סממני המחלה אנקולוזיס ספונדולוזיס, אלא מאפיינים דווקא את תסמונת הפוסט פוליו, כך שבעיית השרירים שלו מנעה את גילויה של מחלתו, ואף הצילום שנעשה בשנת 2000 לא הצביע על מחלה זו. לפיכך האיחור באבחון מחלתו הוא לא יותר מארבע שנים.
קופ"ח מכבי אף טענה כי לא הייתה רשלנות מצד רופאת המשפחה מאחר שערכה לו בדיקות מקיפות והפנתה אותו למומחים שונים ולמרכזים רפואיים, ואף מרכז לא אבחן את מחלתו.
כן טענו כי אף אם היה נעשה אבחון מוקדם של המחלה התוצאה לא היתה שונה, כי בכל מקרה התרופה, נוגדני TNF, שהיטיבה איתו ושאותה קיבל החל משנת 2006, לא היתה בשימוש בשנת 2000, והוא קיבל באותו זמן את הטיפול המקובל שהיה באותו זמן, ושבכל מקרה אינו משנה את מהלך המחלה.
האם מגיע פיצוי למטופל? מה יקבע בית המשפט?
לאור הפערים ביהמ"ש מינה מומחה שקבע כי אכן קשה לאתר את מחלת האנקולוזיס ספונדולוזיס בשלב מוקדם, ועוד יותר קשה שכמדובר באדם שחלה בפוליו כשסימני הפוסט פוליו דומים בחלקם לסממני תסמונת הפוסט פוליו, ואין לצפות כי רופא המשפחה או אורתופד או רופא שיקומי יאבחן מחלה זו באופן ישיר.
אבל במקרה זה היות שהיו לתובע גם תסמינים שאינם אופייניים לפוסט פוליו היה על הרופאים לערוך בירור נוסף ולהפנות את התובע למומחה לראומטולוגיה. אמנם אין וודאות כי הלה היה מאבחן בשלב מוקדם את המחלה, אך סביר שתוך המעקב אחר התובע בשלב כלשהו היה חושד במחלה ומאבחנה כבר בשנות האלפים המוקדמות, מה שהיה מוביל לטיפול במחלה, ומפחית את דרגת נכותו.
ביהמ"ש אימץ את דעתו של מומחה ביהמ"ש וקבע כי מכבי התרשלה באבחון מחלתו ובטיפול שנתנה לתובע. שילוב הממצאים שאינם מתאימים לתסמונת הפוסט פוליו חייבו כי הרופאים במכבי ירחיבו את הבירור בכיוון של מחלה דלקתית ויפנו אותו לראומטולוג, אך במשך שנים הם לא פעלו כך. כמו כן למרות שהפנו את התובע לצילום עמוד השדרה והוא ביצע צילום זה הם לא התייחסו לצילום זה.
בנוסף קופ"ח מכבי התרשלה בכך שלא נתנה לתובע את הטיפול בנוגדני TNF גם לאחר שאבחנה את מחלתו בשנת 2004, ונתנה לו תרופה זו רק שנתיים מאוחר יותר.
עם זאת ביהמ"ש קבע כי בתי החולים לא התרשלו בטיפול הרפואי שניתן לתובע. ממצאי בדיקות הדם, לא היו בפני הרופאים בבתיה"ח , כיוון שקופ"ח לא העבירה להם אותם, והתלונות שהתובע העלה בפני הרופאים שם התאימו גם למחלת הפוסט פוליו, ולפיכך לא היה בפניהם כל ממצא שיעורר חשד למחלה נוספת. אסף הרופא אף הזמינו לביקורת אך התובע לא הגיע.
ביהמ"ש קבע כי יש קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע לבין האיחור באבחון מחלתו, היות שהנכות העיקרית שלו בגבו נוצרה בתחילת שנות האלפיים, שללא ספק אילו היו מאבחנים אותה במועד, והיה ניתן לו טיפול בהתאם, היה סיכוי טוב יותר לנכות פחותה.
אף האיחור במתן התרופה של נוגדניTNF , אם כי לא שינה את הנזק המבני בעמוד השדרה היה מאפשר לתובע לחיות באיכות חיים טובה יותר, כפי שאירע בפועל לאחר שנטלה.
ביהמ"ש פסק לתובע פיצוי עקב נזקיו סך 740,000 ₪, ולאחר ניכוי המל"ל 638,020 ₪.
תא (י-ם) 9641/07 ש.ק נ' מכבי שירותי בריאות
ניתן ביום 4.9.2012