עברה ניתוח לצניחת חלחולת ויצאה מבית החולים עם אצבעות כרותות
ניתוחים מטבעם עשויים להסתבך באופן בלתי צפוי גם כאשר הרופאים עושים את הכל באופן תקין ולפי הרמה המקצועית הנדרשת מהם. אך במקרים מסוימים קשה לאמוד את מידת הסבירות ובמקרים אלו עשוי הצוות הרפואי להיות חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית.
רחל (שם בדוי) עברה ניתוח בשל צניחת חלחולת כאשר מיד לאחר הניתוח החלה רחל להרגיש כאבים חזקים בבטנה. נערכו בדיקות מקיפות ולפיהן נראה היה כי נוזל צואתי חדר לתוך חלל הבטן והוביל לכדי זיהום חיידקי ובעיה מערכתית. בניתוח שנעשה אכן התגלתה כמות נוזל גדולה אשר טופלה, אך מיד אחרי הניתוח היה צורך בשימוש בתרופות אשר גרמו לתופעות לוואי חמורות, אשר בסופן נוצר נמק באצבעות הידיים והרגליים ולא היה מנוס אלא לבצע כריתה של כל אצבעות הרגליים וחלק מאצבעות הידיים. בנוסף התפתחה צלקת בראש כתוצאה מהנמק ורחל הייתה צריכה לעבור ניתוח נוסף כעבור שנה.
רחל הגישה תביעת רשלנות רפואית בניתוח לבית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דן בטענות של הצדדים בכל הנוגע לרשלנות לכאורה שביצעו הרופאים בהסתמך על חוות דעת של מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית המשפט, לפיה יתכנו מצבים בהם תופיע דליפת נוזל גם ללא כל רשלנות רפואית של הרופאים ולכן לא ניתן לומר בוודאות כי הדלף נבע מהתנהלות רפואית לקויה אלא חריג שעשוי להתרחש גם כאשר פועלים לפי כל הכללים והנהלים הנדרשים.
לאור כל הנתונים הללו החליט בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת רשלנות רפואית זו וקבע כי הרופאים ביצעו את תפקידם נאמנה למרות התוצאה החמורה עבור התובעת רחל.
התוצאה של פסק הדין בבית המשפט המחוזי אינה לשביעות רצונה של רחל והיא מגישה ערעור לבית המשפט העליון – האם זהו מהלך משפטי נכון?
הזכות להגיש ערעור קיימת בכל תביעה אזרחית לערכאה גבוהה יותר, כאשר במידה ופסק הדין אינו תואם את הצפיות כדאי לשקול הגשת ערעור. עם זאת, אין לדעת מראש מה יהיו תוצאות הערעור אך קיימת אפשרות להעריך את העניין באם מצליחים להביא טיעונים אשר משכנעים את בית המשפט כי טעתה הערכאה הקודמת בהחלטתה.
הערעור אשר הוגש לבית המשפט העליון היה בשל העובדה כי לא נפסקו פיצויים ביית המשפט המחוזי למרות התוצאה הקשה עבור רחל.
בית המשפט העליון התייחס בראשונה לעצם הדלף שנוצר במעי וקבע:
דלף מהיר וחזק המתרחש מיד לאחר הניתוח יכול להצביע על ניתוח הנעשה בצורה לקויה והצוות הרפואי לא הביא מספיק טענות וראיות לתמוך בכך שנהג בזהירות הדרושה כדי למנוע את הדלף במעי.
על כן ניתן לומר כי הייתה רשלנות רפואית בניתוח הראשון ועל בית החולים לשאת בנזקים שנגרמו מכך.
בנוסף לכך, בית המשפט העליון נתן דעתו על כי קיים חוסר ברישום והתיעוד הרפואי וזה דבר רשלני בפני עצמו. שכן, קשה לדעת מתי בדיוק קיבלה רחל טיפול רפואי בין הניתוח הראשון לשני והאם ניתן היה לזרז את מועד הניתוח השני ובכך למנוע את הנזק הנוסף שנגרם לה.
בית המשפט העליון החליט לקבל את הערעור שהוגש על ידי רחל וקבע כי התביעה תוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שזה יקבע את גובה הפיצויים המגיעים לרחל ויזדרז בהחלטתו משום גילה המבוגר של רחל.
ע"א 3577/08