רופא המשפחה שלנו בקופה הינו רופא שאנו סומכים עליו, לעיתים בעיניים עצומות. אנו מטופלים אצל רופא המשפחה במשך שנים רבות, והוא האדם אשר אנו סומכים עליו שישר יזהה כל מחלה או בעיה וידאג לטפל בה, כשזו תצוץ במפתננו. לצערנו הרב, לעיתים גם רופא המשפחה שלנו עלול לטעות. ואנו, בסומכנו עליו, עלולים "לעצום עיניים" ולא להבחין כי גם הרופא שלנו, אינו מבין כפי שחשבנו, והטעות הזו עלולה לעלות לנו ביוקר, ובעיקר בבריאות.
תקציר האירוע
כך קרה גם ל-א'. כשהיה א' בן 41, החל לסבול מכאבי בטן וצרבות קשות. א' התלונן פעמים רבות בפני רופא המשפחה בקופת החולים, אך זה האחרון שלח אותו כל פעם לביתו מבלי לשלוח אותו לשום בדיקה מעמיקה לבירור הבעיה ומבלי לתת לו כל טיפול משמעותי, מעבר לטיפול בסימפטומים עצמם. לאחר מספר חודשים בהם סבל מכאבי בטן וצרבות, החל א' להשמין ואף החלה אצלו גדילה חריגה של השדיים.
א' פנה שוב לרופא המשפחה וזה שלח אותו לבדיקת ממוגרפיה אשר הצביעה על גינקומסטיה של שתי השדיים. חרף ממצאי הממוגרפיה לא הפנה רופא המשפחה את א' לשום בדיקה נוספת, ורק ציין בפניו כי ניתן לפתור את בעיית הגינקומסטיה באמצעות ניתוח פלסטי פשוט להקטנת השדיים. לאחר זמן מה החל א' לסבול מתופעות נוספות כגון: נשירת שיער מהמפשעה ומבית השחי, הרגשה כללית רעה ולחץ דם גבוה, אולם רופא המשפחה התייחס בעיקר לטיפול בסימפטומים עצמם מבלי לחקור את המצב ולבדוק לעומק מהו הגורם לכל התסמינים הללו.
כעבור מספר שנים
משחלפו מספר שנים בהן א' שב לרופא המשפחה בתלונות שונות ומגוונות מבלי שניתן לו שום טיפול, החל להתלונן על נפיחות בפנים ובצוואר. רופא המשפחה, אשר סבר כי מדובר באלרגיה מסויימת, שלח את א' לאלרגולוג, אך הבדיקה כמובן העלתה כי אין כל אלרגיה ממנה סובל א'. בהמלצתו של האלרגוגלוג, פנה א' לרופאה אחרת בתחום הרפואה הפנימית, וזו בדקה את א' ומיד שלחה אותו לבדיקת us ובדיקת ct אשר הצביעה על גוש ממקור האדרנל.
בדיקות מקיפות שנעשו לו בעקבות כך הצביעו על תסמונת קושינג ועל גוש גדול מאוד באדרנל השמאלי. בעקבות כך הגיש א' תביעת רשלנות רפואית נגד רופא המשפחה וקופת החולים "מכבי שירותי בריאות", וטען כי החל להתלונן על תסמינים רבים כבר בעודו בן 41, כאשר במשך שנים רבות התעלם רופא המשפחה מתלונותיו ולא שלח אותו לשום בדיקה מעמיקה לבירור הבעיה, דבר שגרם להתפתחות מחלת הסרטן בגופו, עד לגילויה שבע שנים (!) לאחר מכן, וגם בעקבות פנייתו לרופאה אחרת, ולא לרופא המשפחה.
טענותיה של קופת החולים על התביעה
במסגרת כתב תביעתו טען א' כי הרשלנות של רופא המשפחה הובילה לכך שהסרטן שבגופו כיום הינו ממאיר, וכי אבדו סיכויי החלמתו מסרטן זה בעקבות התרשלות באבחון המחלה ובתזמון. מנגד, הגישה קופת החולים כתב הגנה מטעמה, במסגרתו טענה כי סרטן יותרת הכליה הינו מחלה נדירה יחסית, וכי תלונותיו של א' על השמנה ולחץ דם גבוה יכולים להיות תופעה רגילה של גיל המעבר, ולא היה בהם כדי להעיד על כל התפתחות מחלה ממאירה כפי שהיתה לו בפועל. הטיפול שניתן ל-א', כך לטענת קופת החולים, היה ללא דופי וכל טענה כי תסמיניו הצביעו על מחלת הסרטן מהווים "חוכמה שבדיעבד" ולא מעבר לכך.
החלטת בית המשפט
בפסק דין שניתן ביום 8.1.04 קיבל בית המשפט את תביעתו של א' וקבע כי אכן היו תסמינים המבססים קיום חשד למחלת הסרטן כבר בתחילת התקופה בה התלונן א' וכי היה על רופא המשפחה לזהות תסמינים אלו ולשלוח את א' לבדיקות מקיפות לבירור הגורם לתסמינים. על הרופא, כך קבע בית המשפט, מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי החולה ולכן על הרופא הסביר לדעת לחקור ולברר את קיומן וחוסר קיומן של תופעות מסויימות, ולא להסתפק רק במה שעיניו רואות אלא גם לחקור מעבר לכך על מנת לשלול או לאמת ממצאים כאלה ואחרים היכולים לסייע באבחון נכון של המצב.
באשר לקשר הסיבתי בין הגילוי המאוחר למצבו של א' קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי גם עובדתי וגם משפטי בין האיחור באבחון המחלה של א' לבין המשך התפשטותה של המחלה והחמרת מצבו של א'.
בית המשפט קבע כי א' אכן איבד לחלוטין את כושרו לעבוד, וזקוק לעזרה בכלל פעילויות היום יום ובהשגחה, וכן כי יש להתאים את דירתו לתנועה עם כסא גלגלים (לו יזדקק בעתיד הלא רחוק) וכן טיפולים נפשיים, ייעוץ דיאטטי, עזרה בניידות ועוד. לאור כל אלו, קבע בית המשפט כי כתוצאה מרשלנות רופא המשפחה וקופת החולים והאיחור באבחון מחלתו, עליהם לפצות את א' בסכום של 1,800,000 ש"ח, סכום הכולל שכר טרחת עו"ד והוצאות.
לעיון בפסק הדין המלא: ת.א. 15275/01