התינוק נולד עם פגם גנטי הגורם לפנים מעוותות ומומים רבים ונפטר בייסורים בגיל 9 חודשים– בית המשפט קובע כי הרופאים וקופת החולים התרשלו ופוסק פיצוי למשפחה של למעלה מ- 450 אלף ₪.
הסוגיה של נישואים בין קרובים עולה לעתים קרובות בכל הנוגע לסיכונים הכרוכים בלידה ובצורך בביצוע בדיקות מקיפות בהיריון כדי לגלות מומים גנטיים קשים, השאלה שעולה היא האם העובדה כי זוג הורים בני דודים ילדו תינוק בריא, שוללת את החובה של הרופא לשלוח אותם לבצע בהריון הבא בדיקות נרחבות או דווקא במקרה כזה יש להיזהר יותר ולהקפיד על בדיקה מקיפה יותר.
זוג נשוי שהינם בני דודים ילדו תינוק עם מומים גנטיים קשים שנפטר בסופו של דבר – כיצד יתכן כי הרופא המטפל לא שלח אותם לבדיקות לגילוי פגמים מולדים?
ראסלנה (שם בדוי) אישה נשואה לבן דוד מדרגה ראשונה נכנסה להיריון כאשר כבר במפגש הראשון עם רופא הנשים ציינה בפניו ראסלנה שהיא ובעלה בני דודים, אך נשלחה רק לבדיקות שגרתיות אשר, העלו כי הממצאים של מצב העובר תקינים. כמו כן, נערכה סקירת מערכות בסיסית.
בהגיע השבוע ה- 36 להיריון ניגשה ראסלנה לבית החולים ושם ילדה את בנה עמאר אשר נולד עם עיוותים בפנים שכללו, ראש מחודד, עיניים מחודדות, חיוך שסוע וכאשר נערכו בדיקות מעמיקות התברר כי הוא סובל מפגם גנטי קשה ביותר.
התינוק עבר סידרה ארוכה של ניתוחים וטיפולים כאשר במשך תשעה חודשים נכנס ויצא מבית החולים בשל בעיות רפואיות שונות שלא חלפו גם במתן תרופות עד אשר באחת הפעמים שהובא לבית החולים עם קשיי נשימה, לא שרד את המחלה ונפטר.
הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל וקופת החולים בטענה כי ההיריון לא סווג כהריון בסיכון גבוה כפי שיש לעשות על פי הנהלים במקרה של נישואי קרובים, ראסלנה לא הופנתה לביצוע סקירת מערכות מורחבת לשם גילוי מומים גנטיים וגם בעת הסקירה הבסיסית שנערכה לא זוהו כל העיוותים בגולגולת הניתנים לגילוי בסקירה שכזאת.
מנגד טען הרופא המטפל כי בהיריון הקודם נולד לראסלנה ילד בריא לגמרי והוא זה אשר ביצע בזמנו את מעקב ההיריון ולכן כיוון שכל הבדיקות שערך במקרה הזה היו תקינות לגמרי, הוא לא ראה כל צורך לקבוע כי המדובר בהריון בסיכון גבוה או להפנות לסקירת מערכות מורחבת, ובנוסף בדיקת סקירת המערכות הבסיסית שעברה ראסלנה לא העלתה כל ממצא חריג והייתה תקינה לחלוטין.
בנוסף , מומחה מטעם הנתבעים ציין כי הנחיות משרד הבריאות לא מחייבות בדיקות מיוחדות בנישואי קרובים ולפיכך הרופאים וקופת החולים התנהלו כפי הנדרש והמצופה מהם ולא הייתה במקרה זה שום יכולת לזהות את המומים שאיתם נולד התינוק עמאר.
האם בית המשפט יקבל את טענות הרופאים או יקבע כי הייתה רשלנות רפואית?
בית המשפט התייחס לחוות דעת המומחים ועדויות הרופאים המטפלים וקבע כי הרופא המטפל התרשל בכך שלמרות הנהלים המחייבים לא סיווג את ההיריון כהריון בסיכון גבוה משום המדובר בנישואי קרובים מדרגה ראשונה.
בנוסף היה על הרופא לשלוח את ראסלנה לבדיקה רפואית מקיפה לשם גילוי עיוותים בפני התינוק, לביצוע הדמיה משלימה, להפנות ליעוץ גנטי ולהעניק להורים הסבר על המשמעות של הריון בנישואי קרובים, על הסכנות הכרוכות בכך והבדיקות שיש לבצע כדי למנוע מומים.
בהתאם לכל הנתונים שהובאו בפני בית המשפט פוסק הוא כי הייתה רשלנות רפואית ולפיכך קובע כי מגיע להורים התובעים פיצוי כספי של למעלה מ- 450 אלף ₪.
ת"א (חיפה) 14455-07