רשלנות רפואית בלידה – עדכון חקיקה
לפני כשנה הוגשה הצעת חוק על ידי ח"כ מאיר שטרית הקרויה חוק פיצוי לנפגעים מלידתם, התש"ע – 2010. הצעת החוק טרם עברה בכנסת, ואנחנו מעוניינים להביא את הסקירה אודותיה בפניכם כאתר העוסק בתחום של תביעות רשלנות רפואית.
הצעת חוק זו נועדה לקבוע מנגנון למתן פיצוי קבוע במקרה של לידת ילד בעל מום או בעל מחלה גנטית שלא נתגלתה במהלך ההריון. ההצעה קובעת שבמקרה של לידת ילד חולה, הילד בעצמו או באמצעות אופוטרופוס, רשאי לפנות למשרד הבריאות בתביעה לפיצוי. לצורך הדיון בתביעה, תוקם במשרד הבריאות ועדה, שתורכב מרופאים מומחים בתחום רפואת הגנטיקה והיילודה.
הועדה תעניק פיצוי לילד בהתקיים שניים מתוך שלושת התנאים הבאים (סוג של תחליף לפורמט תביעות רשלנות רפואית הקיים כיום): (1) לילד נגרם נזק; (2) הנזק נגרם במהלך טיפול רפואי במוסד רפואי שניתן על ידי צוות רפואי; (3) ניתן היה למנוע את הנזק בין אם על ידי מתן טיפול מתאים או מסירת מידע שהיה מביא לאי לידתו, וזאת במסגרת הידע הרפואי שהיה קיים בזמן התהוות הגורמים לנזק על ידי בדיקה שאפשר היה באותו מועד לבצעה בישראל.
יש לכם שאלה בנוגע להצעת החוק ? העלו אותה כאן – – > פורום רשלנות רפואית
הועדה תקבע פיצוי בהתחשב בשיקולים שונים לרבות טיפול ושיקום של הילד, תרופות ומזון מיוחד לו יזקק הילד, טיפול סיעודי, אובדן הכנסה ועוד. במסגרת זו הועדה אף יכולה להעניק פיצוי חד פעמי עבור הנזק שלא יעלה על 250 אלף ₪.
למעשה, הייחוד של הצעת החוק הוא בכך שלצורך קבלת הפיצוי אין צורך להוכיח רשלנות רפואית בלידה או במעקב אחר ההיריון, וההליך צפוי לחסוך מהמשפחה את כל הקושי הכרוך בהגשת תביעה משפטית. עוד נציין, הצעת חוק זו לא עומדת לבדה, אלא מקדמת את הרעיון של פיצוי ללא הוכחת נזק שמקובל במדינות אחרות בעולם.
יחד עם זאת, חשוב להבין שהמשמעות של הצעת החוק הינה צמצום סמכותם של בתי המשפט לדון במקרי רשלנות רפואית. הצעת החוק למעשה נועדה להחליף את תהליך תביעת רשלנות רפואית בלידה וקובעת שהמשפחה לא תהיה רשאית לפנות לערכאות משפטיות לצורך ניהול הליכים משפטיים וניסיון להוכיח כי התרחשה רשלנות רפואית בלידה או במעקב אחר ההריון. לפיכך, הרי שהצעת החוק נועדה גם למנוע הגשת תביעות רשלנות רפואית במקרים אלו כנגד רופאי מיילדות ורופאי אולטרא-סאונד, ושבמקום בתי המשפט ידונו התביעות על ידי ועדה רפואית של משרד הבריאות. כאמור, בהתאם להצעת החוק, הוועדה רפואית של משרד הבריאות תקבע האם למשפחה מגיע פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לסך של 250 אלף ₪ מקרן שתיקבע לצורך כך.
חשוב לציין, שמאחר שמקרה של לידת ילד בעל מום או מחלה גנטית שלא נתגלתה במהלך ההריון הוא מצב שכיח יחסית, הרי שלמעשה החוק מיישם את עקרונות ועדת שפניץ, אותה הזכרנו במאמרנו בדבר "רשלנות רפואית כללי", בדבר צמצום ההוצאה של המשק בישראל על תביעות רשלנות רפואית.
על אף שהצעת החוק נשמעת חיובית, קיימת ביקורת כלפיה. הביקורת כנגד הצעת החוק היא, שהצעת החוק באה לצמצם את סמכויות בתי המשפט באופן בעייתי מבחינה חוקתית. מעבר לכך, הצעת החוק מגבילה סכום הפיצוי המקסימאלי ללא הוכחת הנזק שתוכל לפסוק הועדה הרפואית של משרד הבריאות, וקובעת שהוא יעמוד על 250 אלף ₪, כאשר מסכום זה עוד ינוכו התשלומים שהנפגעים יקבלו מהביטוח הלאומי. אחד מן הגורמים שמתנגדים להצעת החוק היא לשכת עורכי הדין. לטענת הלשכה, במקרים של רשלנות רפואית בלידה מקבלים הנפגעים פיצויים רבים מהמוסד לביטוח לאומי, שלרוב עולים על 250 אלף ₪ או קרובים לסכום זה. לפיכך, הצעת החוק תימנע מהם, לחלוטין, לקבל פיצוי נוסף. לפיכך, טוענת לשכת עורכי הדין, כי קבלת הצעת החוק מהווה משום פגיעה בזכויותיהם של הנפגעים להליך משפטי להוכחת רשלנות רפואית בלידה.
כאמור, נכון להיום הצעת החוק טרם התקבלה בכנסת. לאחר שתתקבל – אנו נעדכן אודות ההסדר המשפטי הסופי שייקבע בהצעת החוק.