אחד הניתוחים, ששומעים עליו לא מעט בשנים האחרונות, הוא ניתוח הקטרקט, המתבצע במקרים של עכירות בעדשת העין, הפוגמת באיכות הראייה. מידת העכירות משתנה מאדם לאדם ולא בהכרח מצריכה ניתוח באופן מיידי. אולם, ישנם מקרים בהם נפגמת איכות הראיה באופן משמעותי וישנו צורך בניתוח מסוג זה. במקרה שהובא לבית המשפט, בעזרתו של עו"ד רשלנות רפואית, נטען כי במהלך ניתוח הקטרקט נגרמו לעיניו של התובע נזקים קשים בעקבות רשלנות מצידם של הרופאים המנתחים.
אביב (שם בדוי) עבר ניתוח קטרקט בגיל צעיר מאד, בשל עכירות קשה בעדשת העין, שהצריכה גם השתלה של עדשה מולטיפוקאלית, במסגרת הניתוח. שבועיים לאחר הניתוח הגיע אביב עם אמו אל בית החולים לביקורת, כפי שמבוצע לאחר ניתוחים שונים. במהלך הבדיקה, הפנתה אמו של אביב את תשומת ליבו של הרופא, לכתם חום שהופיע על עינו המנותחת של אביב. לאחר בדיקה, שביצע הרופא, הוחלט להפנות את אביב לניתוח דחוף, בשל פגיעה חמורה בראייתו. לאור פגיעה זו, סובל כיום אביב מפגם אסתטי בעינו ולכן, החליט, בעזרת עו"ד רשלנות רפואית, לתבוע את בית החולים על הטיפול הרשלני שבוצע ועל הנזק שנגרם לו בשל כך.
אחרי ניתוח ? סובלים מנזק ? התייעצו בעורכי דין כעת
על מה מבסס התובע את טענותיו?
אביב, שהינו בגיר כיום, פנה אל עו"ד רשלנות רפואית, המתמחה בתחום זה, והגיש כתב תביעה אל בית המשפט, במסגרתו טען עו"ד רשלנות רפואית, המייצג אותו, כי בשל הליך רפואי לקוי שבוצע בצעירותו, נגרם לאביב נזק חמור. לטענתו של אביב, הרופא, במהלך הניתוח הראשון, בבואו לתפור את העין, התרשל בעת ההליך, עובדה שגרמה לתפרים להיפרם ולגרום לנזק בעין. בעזרת עו"ד רשלנות רפואית, המייצג אותו בבית המשפט, הוסיף וטען אביב שהיה עליו להישאר תחת השגחה לאחר הניתוח על מנת להבטיח התאוששות מלאה. בנוסף, נטען גם שהעדשה שהושתלה היתה באותה התקופה עדשה ניסיונית וטרם התקבל עליה אישור מטעמו של ה – FDA האמריקאי. את הפרט החשוב הזה העלימו הרופאים מהוריו של אביב ולא מסרו להם כלל מידע לגבי הסיכונים הכרוכים בהשתלה ומידת סיכויי הצלחתה.
טענותיו של הצד הנתבע
בית החולים הנתבע טען מצידו, במהלך המשפט, שביצע את ההליך הרפואי באופן תקין וכי הפגיעה שנגרמה לאביב בעינו הינה כתוצאה ממכה בעין או משפשוף. בנוסף, שחרורו של אביב הביתה לאחר הניתוח היה כפי שמקובל לעשות באותה התקופה ולא מדובר בהליך חריג. לגבי ההליך הרפואי השני שביצע רופא, מטעמו של בית החולים, לא יכול היה הצד הנתבע להתייחס בשל חוסר רשומות ותיעוד השלבים הרפואיים.
דבריו של בית המשפט ופסק הדין
לאחר ששמע בית המשפט את שני הצדדים, את עו"ד רשלנות רפואית מטעמו של אביב ואת נציגיו של בית החולים, החליט שמקבל את התביעה. לאחר שבחן היטב את המקרה, פסק בית המשפט שהרופא, הנחשב כרופא מומחה בתחום רפואת עיניים לילדים, ביצע הליך רפואי שאיננו תקין ותפר את העין באופן שאיננו מקצועי, עד לכדי פתיחתם של התפרים וגרימת נזק ממשי לעין. בית המשפט אף ציין שהעובדה שבניתוח השני של אביב, נדרשו הרופאים לבצע תפירה כפולה, מעידה שהתפירה הראשונה בוצעה באופן לקוי. לצד כל זה, התייחס בית המשפט גם לעובדה שהניתוח בוצע ללא קבלת הסכמה מדעת וכי לא נמסר להוריו של אביב כל המידע הרלוונטי והחשוב לגבי הניתוח עצמו. הסכמה שאיננה מדעת הינה סיבה מספקת כדי לקבוע שמדובר בהליך שאיננו תקין.
בית המשפט פסק לתובע פיצויים בגובה של 400,000 ₪ בגין רשלנות רפואית במהלך ניתוח הקטרקט.
מספר ההליך: תא 11358-08