שבר ביד, באצבע, ברגל. כמעט כולנו חווים זאת, לפחות פעם אחת בחיים. זה לא נעים, זה כואב, אבל לאחר שהייה עם גבס במקום השבר למשך מספר שבועות, העצם מתאחה ואנו חוזרים לתפקד כאילו כלום לא קרה. יחד עם זאת, אף לא אחד מאיתנו מצפה כי פרט לשבר, יסבול גם מנזקים עקב רשלנות רפואית בטיפול הרפואי. מקרה כזה אירע במקרה שנתאר.
ל-י', בחור בשנות ה-40 לחייו, נגרם שבר בעת שהיה בחו"ל. הוא הלך ברגל ברחובות תאילנד, כאשר לפתע פגע רכב חולף בידו הימנית. הוא אושפז בבית החולים המקומי, שם אובחן שבר בזרוע. י', אשר העדיף להיות מטופל בארץ, חזר מיד לישראל, ופנה לבית החולים "שערי צדק" על מנת שיגבסו את זרועו ויטפלו במהירות בשבר ממנו הוא סבל.
י' נבדק על ידי הצוות הרפואי, והוחלט לטפל בו טיפול שמרני במתלה וסד בלבד. שלושה חודשים לאחר מכן, הורד הסד, ובבדיקה שבוצעה ל-י' אובחן כי השבר כלל לא אוחה. לאור הממצאים, אושפז י' בבית החולים על מנת לבצע ניתוח לקיבוע פנימי של המקום, באמצעות ברגים ולוח מתכת. לאחר הניתוח בוצע צילום רנטגן, אשר הצביע על כך שהקיבוע כלל אינו יציב. ל-י' בוצע ניתוח נוסף על מנת לקבע טוב יותר את השבר. במהלך הניתוח הוצאה לוחית המתכת והושם מקבע חיצוני. לאחר הניתוח שוחרר י' לביתו. מספר ימים לאחר מכן, החל י' לסבול מכאבים עזים בזרועו. הוא הגיע למספר בדיקות בבית החולים "שערי צדק", ולאחר שהוצע לאשפזו שוב החליט לסור לבית חולים אחר. י' פנה לבית החולים "הדסה עין-כרם", שם הוסר הקיבוע שהושם לו בבית החולים "שערי צדק", ובוצע לו ניתוח מורכב לקיבוע השבר באמצעות לוחית מתכת, ברגים ושתל עצם אשר נלקח מעצם האגן. זמן מה לאחר הניתוח ובשל ירידה בתחושה ונימול לאורך הזרוע, נבדק י' ונמצא כי הוא סובל מנכות אורטופדית ונוירולוגית בזרוע.
המטופלת הגישה תביעה
י' הגיש תביעה נגד בית החולים "שערי צדק", במסגרתה טען לרשלנות רפואית חמורה בטיפול בשבר ממנו סבל, באופן אשר גרם לכך שהשבר לא התאחה כמו שצריך וגרם לו לנזק אורטופדי ונוירולוגי בידו. י' צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית של מומחה לאורטופדיה, אשר קבע בחוות דעתו כי הניתוחים לקיבוע השבר שבוצעו לו בבית החולים לא בוצעו ברמה מקצועית ומקובלת, ובכך גרמו לנזק אורטופדי קשה ולכך שי' לא מסוגל ליישר ולכופף את מרפקו ואף סובל מהגבלה בתנועה של כתף ימין. כן צירף י' חוות דעת של מומחה נוירולוג, אשר קבע כי בשל הניתוחים הכושלים נגרמה ל-י' גם נכות נוירולוגית עקב שיתוק ופגיעת העצב המוסקולוקטוני, והוא אינו מסוגל להפעיל את זרועו הימנית בשל ניוון שרירים וחולשה.
מטעם בית החולים הנתבע הוגש כתב הגנה והוגשו חוות דעת נגדיות. בחוות הדעת שהוגשה, קבע מומחה הנתבע בתחום האורטופדיה כי אכן י' סובל מנכות אורטופדית, אך נכות זו הינה סיבוך מוכר וידוע בניתוחים מסוג זה ואינה נובעת כלל מטיפול רשלני של הנתבע.
מומחה הנתבע בתחום הנוירולוגיה קבע כי לא נגרם ל-י' כל נזק נוירולוגי לצמיתות אלא מדובר בנזק קל וחולף, ובכל מקרה אין כל אפשרות שהניתוחים שבוצעו ל-י' בבית החולים היו יכולים לגרום לפגיעה כזו בעצבים.
לאור הפערים בין חוות דעת הצדדים בשאלת הרשלנות הרפואית, מונו מומחים מטעם בית המשפט.
מומחה בית המשפט בתחום הנוירולוגיה קבע כי אכן י' סובל מתסמונת כאב איזורי המקנה לו נכות נוירולוגית של כ-80% והמתאימה לשיתוק מלא של הזרוע הימנית.
לעניין טיב ואופן הטיפול קבע מומחה בית המשפט בתחום האורטופדיה כי ניסיון הטיפול השמרני וההחלטה לנתח היו נכונים, אך אופן ביצוע הניתוח והמשך הטיפול לאחר מכן היו בלתי מתאימים ולא עמדו באמות המידה המקובלות בתחום הטיפול
בשברים.
בפסק דין שניתן ביום 21.8.05 קיבל בית המשפט את תביעתו של י' בעילה המשפטית של רשלנות רפואית וקבע כי הטיפול בשבר שבוצע אצל הנתבע לא עמד באמות המידה המקובלות, וגרם לו לצורך לעבור ניתוח נוסף בבית החולים “הדסה עין כרם”, אשר גם בו לו היה כדי לשפר לחלוטין את מצבו של י' והוא נותר עם נכות אורטופדית גבוהה בזרועו. על אף שההחלטה על ביצוע הטיפול השמרני בתחילה וההחלטה על ניתוח משהטיפול השמרני לא עזר היתה נכונה, הרי שעצם ביצוע הניתוח ואופן ביצועו נעשו בצורה רשלנית. באשר לקשר הסיבתי קבע בית המשפט כי אילו היה הניתוח מבוצע כמו שצריך, סביר יותר להניח כי השבר היה מתאחה לחלוטין, ומכך ניתן להסיק שהתקיים קשר סיבתי מובהק בין התרשלות הנתבע לבין התוצאה הגרועה שנגרמה מכך. באשר לנזק הנוירולוגי קבע בית המשפט כי הוא מקבל את קביעת מומחה בית המשפט כי י' סובל כתוצאה מהפגיעה בידו מתסמונת הכאב, וכי הוא סובל מנכות נוירולוגית גבוהה בידו.
בית המשפט קבע כי בשל רשלנות רפואית בטיפול בשבר בידו, על בית החולים "שערי צדק" לפצות את י' בסכום של כ-800,000 ש"ח, סכום הכולל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
ת"א 5007/03