מר סדי הגיע למרפאת שיניים על מנת לקבל טיפול לשיקום הפה. לאחר שנבדק, הוגשה למטופל הצעת מחיר לטיפול שיקומי בסך של כארבעים אלף שקלים. המטופל שילם את עלות הטיפול, אולם נוכח לגלות כי במהלכו הוא סבל מדלקות חוזרות, נפיחויות וכאבים עזים, אשר הובילו לא אחת לדחיית הטיפול בו. יתר על כן, לטענתו של מר סדי כל הטיפול בוצע באופן העולה כדי רשלנות רפואית שיניים והרופא אף סטה מתכנית השיקום ללא שקיבל ממנו כל אישור לעשות כן.
תקציר האירוע
במסגרת תביעת רשלנות רפואית שיניים שהגיש המטופל, הוא דרש לחייב את מרפאת השיניים והרופא המטפל לפצות אותו בגין הנזקים שנגרמו לפיו עקב הטיפול ובנוסף לשלם בעבורו את עלות טיפולי השיניים העתידיים להם יזקק כתוצאה מאותו טיפול רשלני. במישור המשפטי מחלק התובע את תביעתו לשלוש טענות שונות: טענת הרשלנות, טענת הפגיעה באוטונומיה וטענת התקיפה.
מה יש לרופאים לומר להגנתם?
הנתבעים דוחים מכל וכל את טענות התובע ומצהירים כי עוד לפני שהתחיל המטופל בטיפולי השיקום הובהר לו כי ייתכן ותהיה בעתיד סטייה מהתכנית שהוצעה לו. לטענתם, לפני שהתעורר הצורך בשינוי תכנית הטיפול, כאמור, נפגש רופא שיניים ממרפאת הנתבעת עם התובע והסביר לו את הצורך בשינוי התכנית ובהמשך לכך קיבל את הסכמתו לאותו שינוי.
מדוע נדחתה התובעת?
בית המשפט דוחה את טענת התקיפה, זאת משום שעל פי עדותו של התובע עולה כי הוא ידע אודות השינוי בתכנית הטיפולים. ודוק, ההלכה הנוגעת לעוולת התקיפה בהקשר של טיפול רפואי קובעת כי יש לקבל טענות בעניין רק במקרים החריגים המפורטים להלן: כאשר הרופא לא מסר למטופל כל פרט אודות הטיפול העתידי שיבוצע בו; כאשר הרופא לא יידע את המטופל בדבר התוצאות הבלתי נמנעות של אותו טיפול; כאשר הטיפול שניתן למטופל בפועל היה שונה בתכלית מהטיפול שלגביו נמסר לו מידע.
הנה כי כן, בית המשפט פוסק כי במצב הדברים הרגיל תידון טענת אי קבלת הסכמה מדעת של מטופל על פי עוולת הרשלנות ולא לפי עוולת התקיפה.
דבר בית המשפט
יחד עם זאת, בית המשפט מוצא כי במסגרת טענת רשלנות רפואית שיניים התובע זכאי לקבל פיצוי בגין הטיפול הלקוי שניתן לו ובשל הפרת זכותו לאוטונמיה והפגיעה בחופשיות רצונו. בית המשפט חוזר על ההלכה בעניין זה, לפיה גם במקרים שבהם אין לפגיעה בזכות לאוטונומיה כל ביטוי פיסי במטופל, הפרת זכות זו עדיין תזכה אותו בפיצוי כראש נזק נפרד.
במסגרת פסק הדין מבהירה כבוד השופטת כי על מנת לקבל את הסכמתו המושכלת של המטופל לא די בקבלת הסכמה פורמלית, אלא יש לספק לו את מלוא האינפורמציה הדרושה לו על מצבו, סוג הטיפול, הסיכונים הטמונים בו ואפשרויות טיפול חלופיות העומדות בפניו. במקרה דנן סטו הנתבעים מחובה זו ורק בשל כך יש לפסוק לזכותו של התובע פיצוי כספי בסך של חמישים אלף שקלים. סכום פיצוי זה מצטרף לסך של כשלושים אלף שקלים אותם חויבו הנתבעים לשלם בגין טיפולי שיניים עתידיים שיבצע התובע.
ת.א 2030/05