רשלנות רפואית פסקי דין – פיצוי על סך של כמיליון וחצי יינתן לעיזבון ואלמנת מטופל אשר נפטר בעקבות צנתור רשלני! כתבתו של עו"ד רן שפירא
אחד החובות של כל רופא מטפל הוא לוודא כי המטופל כשיר מבחינה בריאותית בטרם הוא שולח אותו מבית החולים חזרה לביתו. שכן, לעתים המצב הבריאותי אינו תקין עדיין ושחרור מוקדם עשוי להוביל להתדרדרות המצב באופן בו לא ניתן לתת לו במהירות הנחוצה את הטיפול המתאים, מה שעלול לגרום לתוצאות טרגיות ביותר. לכן, נדרשת מרופא חובת זהירות והקפדה יתרה על שחרור החולה, רק לאחר בדיקות בוודאות מלאה כי מצבו הבריאותי מאפשר זאת.
הרופא מיהר לשחרר מטופל שעבר צנתור וכעבור כמה ימים נפטר – האם התרשל?
יובל (שם בדוי) הגיע לרופאת המשפחה בשל קשיי נשימה ולחצים בחזה מהם החל לסבול בזמן שהוא עולה במדרגות וזו המליצה לו לקחת כדורים ברגע שנוצר לחץ בחזה. במקביל, נתנה לו הפניה לבדיקות לב ולאחר הבדיקות הללו המליץ הקרדיולוג שיעבור צנתור.
יומיים לאחר מכן יובל הגיע עם תוצאות הבדיקות והמלצת הרופא לחדר המיון בבית החולים, כאשר הוא סובל מלחץ דם גבוה ולחצים חזקים בחזה ונמצא כי יש לו תעוקת חזה והוא הושאר לאשפוז במחלקה הפנימית. יובל קיבל הוראה למנוחה של 24 שעות, כמו גם טיפול תרופתי של חומר נגד קרישה.
למחרת בבוקר הרופא שערך ביקורת החליט לשחררו מבית החולים. יום לאחר השחרור מבית החולים פנה יובל לרופא קרדיולוג פרטי וזה המליץ על צנתור עקב תעוקת חזה שאינה יציבה. כמה ימים מאוחר יותר יובל אושפז בבית חולים ועבר צנתור לב ושבו שוחרר לביתו מיד לאחר הניתוח.
יומיים לאחר הצנתור יובל עבר בדיקה באופן פרטי אצל אותו קרדיולוג וזה נתן המלצה כי יעבור ניתוח מעקפים יובל הגיע לבדיקות לקראת מעבר ניתוח המעקפים ושוחרר לביתו. מצבו החל להתדרדר ובמשך כמה שנים סבל מאירועי לב שונים עד שנזקק להשתלת לב כאשר בסופו של ההליך הוא נפטר.
עיזבונו של יובל הגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הטיפול שניתן לו בטענה כי השחרור המוקדם עוד בשלב הראשוני מבית החולים הוביל לשרשרת של אירועים שיתכן והיה ניתן למנוע באם יובל היה נשאר תחת השגחה בבית החולים.
האם ניתן לומר שהרופא התרשל? מה קובע בית המשפט המחוזי?
בית המשפט המחוזי אליו הוגשה תביעת רשלנות רפואית זו הגיעה למסקנה כי הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות הנדרשת מרופא סביר. שכן, במקום לערוך בירור מוקפד ויסודי של מצבו של יובל, העדיפו לשחררו והוא היה צריך בעצמו לאתר קרדיולוג פרטי כדי שיערוך בדיקות אשר הובילו למסקנה כי הוא צריך לעבור צנתור. באם הוא היה נשאר ניתן היה לאבחן זאת בזמן ולמנוע את המצב בו מאוחר יותר לקה באוטם שריר הלב.
הצוות הרפואי מצידו טען כי נכון לאותו רגע לא הייתה כל סיבה להמשיך את אשפוזו של יובל ולא נראתה כי סיבה פתולוגית לכך ועל הוא שוחרר, וזאת תוך מתן טיפול מקצועי וסביר. בנוסף ניסו לטעון כי יש לייחס אשם תורם ליובל במצבו הבריאותי בכך שלא מילא אחר הוראות הרופא לעניין התרופות שניתנו לו, אך טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.
בית המשפט המחוזי פסק לתובעים פיצוי של כמיליון וחצי ₪ בגין הנזק החמור שנגרם אשר הוביל לתוצאה הטרגית שהיא מותו בטרם עת של יובל כאשר המרכיבים של הפיצוי כללו : הפסד השתכרות, הפסד תמיכה לאחר מותו של יובל, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, קיצור תוחלת חיים והוצאות קבורה.
ת.א 2071/01
ליצירת קשר עם עו"ד רן שפירא – לחצו כאן