כאשר ניצבים אנו לפני תביעה משפטית בעניין רשלנות רפואית בלידה ראשית עלינו לשאול- האם אכן מדובר ברשלנות? כתבה זו נועדה לתת מענה לשאלה זו על ידי סקירת הנושא.

רשלנות רפואית- הוראות חוק על קצה המזלג

בכדי לקבל מושג בסיסי האם מדובר ברשלנות עלינו להכיר את ההגדרה בחוק. ס' 35 לפקודת הנזיקין קובע כי רשלנות הינה מעשה שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות או לחילופין משלח יד שלא השתמשו בו במיומנות או במידת זהירות ואדם סביר נבון וכשיר לפעולה באותו משלח  כן היה נוקט באמצעים הללו. מההגדרה נגזר כי רשלנות רפואית הינה אי נקיטת פעולה מסוימת או הפרת חובת זהירות של הרופא כלפי החולה וכתוצאה מכך נגרם נזק לחולה.

יסודות העוולה כתנאי להתקיימות התביעה

באם המקרה שלפנינו עונה על הגדרת עוולת הרשלנות, לא די בכך. פקודת הנזיקין דורשת התקיימותם של מספר יסודות בכדי להוכיח כי מדובר ברשלנות: קיומה של חובת זהירות והפרתה, נזק וכמובן קשר סיבתי בין שני היסודות הללו.

רשלנות רפואית בלידה

במידה והוכחנו כי מתקיימים יסודות אלו קרי הפגיעה בחולה הינה עוולת רשלנות, חשוב שנבחין בין שני סוגי רשלנות רפואית בלידה. הראשון הינו רשלנות בשלב המעקב על ההיריון, לדוגמא אי אבחון מומים בעובר בזמן הגורם ללידה בעוולה של תינוק בעל נכויות שונות. הסוג השני הינו רשלנות בשלב הלידה, רשלנות מסוג זה מתייחסת למצבים שבהם התגלו ממצאים חריגים בבדיקות שנעשו לאם עם הגיעה לביה"ח או לחילופין מצבים בהם העובר נקלע למצוקה ולמרות זאת הוחלט שלא לנתח ניתוח קיסרי. שיקול דעת שגוי כמפורט גם כן יוכל לזכות בתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.

באילו מקרים עולה החשש כי נגרמה עוולת רשלנות שעלולה לפגוע בנו

לא כל מקרה יסווג ישירות כרשלנות רפואית בלידה אך עלינו להיות ערים למחדלים רפואיים העלולים להיגרם טרם כניסה לחדר לידה כדוגמת אי ביצוע הבדיקות הנדרשות (שתן, דם וכיו"ב), אי התחשבות בתוצאות בדיקות שיכולות להשפיע על התנהלות הלידה, נתונים אישיים. כמו כן אל לנו לשכוח שרשלנות יכולה להתבצע גם בחדר לידה לכן בשלב זה יש לוודא שבמידה והתעוררה בעיה אכן היה נוכח רופא תורן בנוסף לרופא מיילד, שהבעיה ואפשרויות הטיפול הוסברו כראוי לאם, כמו כן הסיכונים הטמונים בכל טיפול וטיפול.

רשלנות רפואית בלידה- איך הפסיקה מתייחסת למקרים אלה?

סוגיה מעניינת באשר לרשלנות משתקפת בפסק הדין המכונן בתחום- זייצוב נ' כץ– חוו"ד רופא שגויה מובילה להולדת בן הנושא מחלה גנטית אותה נושאת אמו הגורמת לבן נזק נפשי וגופני. מאחר ועצם הולדת הקטין היא הגורם לנזק והאפשרות האחרת היא שלא ייוולד עולה בעייתיות באשר לשאלה האם אכן קיימת במצב כזה עילה בניזיקין. בפסק הדין ברוב דעות החליט העליון כי קיימת עילת רשלנות ואף הוגדרו יסודותיה.

מנגד, פסיקה מאוחרת כדוגמת פסק הדין חליפה נ' מדינת ישראל מראה את חשיבות התקיימות יסודות העוולה על מנת שתוכח רשלנות רפואית בלידה, שם נקבע כי למרות הולדת ילד בעל מום הגורם לו 100% נכות עדיין לא מדובר בהתרשלות של רשויות הבריאות מאחר ומדובר בנוהל לא שגרתי של בדיקה  שהאם בחרה שלא לבצעה, כמו כן לא הייתה אינדיקציה המחייבת לשלוח לבדיקה זו.

 עם זאת ניתן לומר כי המגמה בפסיקה בשנים האחרונים היא הרחבת אחריות דיני הנזיקין בכלל והאחריות הרפואית בפרט. יש המייחסים זאת לחוקי היסוד שהתווספו בשנת 92', שחידדו את חשיבות ההגנה על זכויות האדם. פסק דין הממחיש זאת היטב הינו פסק דין דעקה נ' בי"ח הכרמל, בו ביהמ"ש קבע כי הסכמה שלא מדעת של החולה לבצע בדיקה על רקע טשטוש מתרופות עלתה עד כדי פגיעה באוטונומיה וזאת על אף שסביר כי הייתה מסכימה לעשות הבדיקה גם אם הייתה צלולה, החידוש היה בקביעה כי פגיעה זו באוטונומית החולה מהווה רשלנות.

יש לציין כי עקב ריבוי התביעות בעניין רשלנות רפואית בלידה בשנים האחרונות, הוקמה ועדה על מנת לדון בסוגיית הולדה בעוולה ובימים אלו צפויה להגיע למסקנותיה הסופיות.

לסיכום

הגשת תביעה באשר לרשלנות רפואית בלידה דורשת הבנה מקדימה באשר למהי בכלל רשלנות לרבות רשלנות רפואית. המקרים המתוארים לעיל נועדו להסביר מתי דרושה מאתנו תשומת לב מוגברת  לרשלנות אפשרית שבמידה ויסודותיה מתקיימים תוכל להגיע לכדי תביעה אליה ביהמ"ש יתייחס לאור הגישה המקובלת בשנים האחרונות.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

סגירת תפריט