בעבר הלידות היו טבעיות והיו עשויות להימשך שעות על שעות ואף ימים. כיום מקובל לתת ליולדת המגיעה לבי"ח פיטוצין, על מנת לזרז את הלידה. אך אליה וקוץ בה, מינון גבוה מידי של התרופה עלול לגרום לכיווצים חזקים וממושכים של הרחם ולגרום נזק לעובר. האם מתן פיטוצין שגרם לנזק לעובר ייחשב כרשלנות רפואית?
כיצד גדל הילד לאחר הלידה הרשלנית?
רחל (שם בדוי) הרתה לאחר טיפולי פוריות. ההריון היה תקין עד לשבוע ה-33 כשירדו לה המים. היא פנתה לבי"ח, נבדקה מספר פעמים והרופאים מצאו שמצבה הכללי טוב, צירי הלידה סדירים, ואף מצבו של העובר תקין. היות שהלידה התעכבה הוחלט להזליף לה פיטוצין לזירוז הלידה. בעקבות זאת הופיעו צירים טטניים, בהם הרחם מתכווצת יתר על המידה, ובעקבות כך דופק העובר ירד.
הרופאים הפסיקו את מתן הפיטוצין, ובמקומו נתנו לה במשך שעתיים יוטופר להרפיית הרחם. לאחר שעתיים הרחם התרפה, ודופק העובר שב לתקנו. כעבור 10 דקות הוחלט לנתחה ניתוח קיסרי. הניתוח בוצע ע"י שני רופאים. לאחר ביצוע החתך הרוחבי הוצא ראש התינוק, אך לפתע הרחם התכווצה וגוף העובר נשאר לכוד ברחם. לשם כך בוצע חיתוך נוסף והעובר הוצא במצב קשה והונשם.
כעבור שתי דקות נוספות חלה הידרדרות נוספת במצבו והוחדר לו צינור הנשמה. ובמצב זה הוא הועבר למחלקת היילודים. הרופאים התרשמו כי הוא תינוק אפאתי, ונשימותיו לא סדירות. הוא הונשם למשך יום נוסף, ואושפז למשך 24 ימים. במכתב השחרור צוין כי עקב מצוקת העובר הוא יולד בניתוח קיסרי, ומצבו טוב.
בשנים הבאות הילוד, עידן, התפתח באיטיות מבחינה מוטורית ואובחן כסובל משיתוק מוחין. במהלך השנים התברר כי יש עיכוב התפתחותי בהיבטים קוגנטיביים וביצירת תקשורת עם הסביבה. בהיותו בן 13 אובחן כבעל הפרעה התפתחותית PDD וכבעל פיגור בינוני, למד בפנימיות לבעלי פיגור שכלי קל, ואף כיום בגיל 21 סובל מפיגור שכלי ומוטורי ומקשיי תקשורת.
מה נכתב בתביעה?
ההורים ועידן הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד קופ"ח כללית שביה"ח בבעלותה. בתביעתם טענו, על סמך חוות דעת מומחים, כי רופאי ביה"ח התרשלו בביצוע הלידה.
לטענתם הראיות מעידות כי כתוצאה ממתן הפיטוצין בכמות מעבר למקובל מספר שעות לפני רגע הלידה, נגרמה טטניה ברגע הלידה בניתוח הקיסרי ולהילכדותו של העובר ברחם, מה שגרם לילוד לתשניק ובעקבותיו לנזקיו, כך שמצבו של עידן נובע מהתרשלות הרופאים. כן טענו כי ביה"ח גרם לנזק ראייתי מאחר שתרשים המוניטור שתיעד את הלידה נעלם, ולכן הם מבקשים להעביר את נטל הראייה לנתבעים.
הרופאים מתנערים מאחריות מדוע?
הנתבעים טענו כי לא הייתה התרשלות בלידה, וכי התכווצות הרחם ברגע הלידה אינה קשורה כלל להתכוצויות הרחם עקב הפיטוצין שניתן שעות לפני הלידה. כן טענו כי עידן לא סבל מתשניק בלידה, ובכל מקרה בעיותיו הרפואיות אינן קשורות כלל ללידה. כן טענו כי היעדר הרישום הרפואי נובע עקב הזמן הרב שעבר בין הלידה לתביעה.
ביהמ"ש דחה את התביעה!
ביהמ"ש המחוזי קבע כי לא הייתה התרשלות מצד הרופאים. אירוע הטטניה שהתרחש בלידה לא קשור לטטניה שהתרחשה מספר שעות קודם לכן בעקבות מתן הפיטוצין. התרופה להרפיית הרחם שקיבלה לאחר הטטניה הראשונה הפסיקה לחלוטין את אירוע הטטניה הראשון, כך שאין קשר סיבתי בין פעולות הרופאים שנתנו פיטוצין שעות לפני הניתוח הקיסרי לטטניה בעת הניתוח. כן קבע ביהמ"ש כי לא הוכח כי עידן סבל מתשניק בלידה, וכי אין קשר בין בעיותיו הנוירולוגיות לאירועי הלידה.
ביהמ"ש דחה את הבקשה להעביר את נטל הראייה כיוון שקיבל את דברי ביה"ח כי תרשים המוניטור נעלם עקב הזמן הרב שחלף מהלידה עד הגשת התביעה, ובכל מקרה קבע כי ניתן ללמוד על מהלך הלידה מעדויות אחרות, מהן הוכח היעדר רשלנות של רופאי ביה"ח והיעדר קשר סיבתי בין אירוע הלידה למצב של עידן.
התובעים הגישו ערעור לביהמ"ש העליון
ביהמ"ש העליון הפך את פסיקת המחוזי וקבע כי הייתה התרשלות בהתנהלותם של הרופאים, וכי הם חרגו מרמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר כאשר נתנו ליולדת כמות גבוהה מדי של פיטוצין, שגרמה לטטניה נוספת ברגע הלידה. כמו כן קבע כי מוצדק להעביר את נטל הראיה לנתבעים עקב אי שמירת הרישומים של תיעוד הלידה במוניטור, שגרמה לנזק ראייתי, אף אם לא נעשתה בזדון.
לאחר שקבע בית המשפט העליון כי הייתה התרשלות מצד הרופאים הוא החזיר לביהמ"ש המחוזי את ההכרעה בשאלת הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופאים לבין הנזקים לאחר הלידה, קשר הנדרש כדי להטיל אחריות ברשלנות רפואית.
ע"א 9622/07